Page 429 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 429
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
הפצוע מחוץ לטווח פגיעתם אולם צווחה מקפיאת דם שנשמעה לפתע
מפתח ה ָּח ְׁפ ַּרה גרם להם לשמוט את ָּר ְׁחמין מידם בבהלה .בעקבות הצווחה,
הופיעה ָּס ִמי ַּנה ,שיערה פרוע ,בגדיה קרועים ובשתי זרועותיה העדינות
מונף תרכוס שמיכות החורף ,ארגז כה כבד עד כי שני גברים חסונים נדרשו
כדי להוציאו לאוורור בכל סתיו.
בעיניים יוקדות בטירוף סרקה ָּס ִמי ַּנה את החצר וכשראתה את ְׁש ַּמ ָּעא
הקטן ,המנסה להסתתר מאחורי שמלתה של ַּכ' ְׁמ ָּסה ,השליכה לעברו את
התרכוס כשהיא נוהמת בקול מחריד' ,תמותַּ ,יא־ ַּע ְׁכרּותָּ ,יא ִאי ְׁבן ַא ְׁלף
ַּש ְׁרמּו ַּטה ,415תמות ותירקב'.
למזלו של ְׁש ַּמ ָּעא הספיק חּו ָּמא ִני ,המיומן בהתחמקות מאשכולות תמרים
הצונחים לארץ במפתיע ,להסיטו מחוץ למסלול הפגיעה המיועד .במקום
את ראש הילד ,ניפץ הארגז ברעש גדול את ה ֶפ ְׁרן ,גאוותה של ר ְׁי ָּח ַּנה ,ולא
הותיר ממנו אלא ערימת חמר ,בצק מפוחם ואפר גחלים .היצור ,שלפני
שעות ספורות בלבד היה ָּס ִמי ַּנה המתוקה ,שאג בזעם וזינק לעבר גרזן גדול
המונח בפינת החצרָּ .ר ְׁחמין ו ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש הבחינו בסכנה ,התנפלו על
ָּס ִמי ַּנה והטיחו אותה לארץ בטרם הצליחה לאחוז בגרזן .מילקוטו ,אשר
למזלו נזרק החוצה עם שאר החפצים ,שלף ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש זוג רצועות עור
חזקות המיועדות לריתוק רגלי התיישים המובלים לשחיטה ובעזרת
חּו ָּמא ִני הידק רצועה אחת סביב קרסולי ָּס ִמי ַּנה ואת השנייה סביב מותניה.
כשידיה מרותקות לירכיה ,גררו אותה פנימה אל ה ָּח ְׁפ ַּרה .ברצפה הסלעית
תקע ָּר ְׁחמין יתדות ברזל אליהן נקשרו רצועות עור נוספות ,הקצה האחד
ליתד התקועה והקצה השני לגוף הנערה .אף היו מיומנים בריתוק בעלי
חיים ,כמחצית השעה נדרשה לגברים כדי לרתק את גופה של ָּס ִמי ַּנה
המתפתל כנחש במלכודת .בשל כפות ידיהם ,שנשטפו זיעה קרה
ושריריהם ,שרעדו באימה בכל עת שנתקל מבטם בעיני ָּס ִמי ַּנה אשר כאש
זרה בערו בפניה החיוורות.
415ממזר ,בן אלף פרוצות
419
