Page 438 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 438
ספר שביעי – ַּעל מי ְׁמ ִרי ָּבה ֹּבא ֹּרת ִנ ְׁש ָּב ִרים
ב ִני ְׁמ ָּסא ִר ָּיה ,הרשה לעצמו ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש לקוות כי זימן כ ֹּובש ה ֲע ֹּונ ֹּות את
המקרה הנורא כדי לאפשר לו לעשות מעשה מרשים אשר ימחק את זכר
הונאת הערבי הכחול וישנה את מערכת יחסיו העגומה עם אנשי כפרו.
שלושים שנה כיפר בייסורים על חטאי נעוריו וכעת רצה האלוקים את
מעשיו ,נתן לו הזדמנות לחדש הופעתו בעולם כ ִרי ִבי הראשון לבית חיּון
שהצליח לגרש ִני ְׁמ ָּסא ִר ָּיה מגופה של נערה אומללה.
בעקבות כשלון ַּמ ֲע ָּמד הְּׁט ָּרב ָּח'ה והודאת דודתו ְׁח ֶב ָּקה ,החכמה והיהירה
בנשים ,כי קצרה ידה מהושיע ,התפכח ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש .הבין כמה השלה את
עצמו כשחשב שמחל לו אלוקיו ,שיסתפק האל ה ַּקּ ָּנא ,הפוקד עוון אבות
ַּעל ָּב ִניםַּ ,על ִשל ִשים ְׁו ַּעל ִרב ִעים ,427בשלושים שנות גלות בדידותו ויסלח
לו על ניסיונו לנטוש את עמו ,את משפחתו ואת ייעודו .לא הזדמנות
לגאולה הייתה חדירת ה ִני ְׁמ ָּסא ִר ָּיה במשמרתו ,אלא מבחן אחד אחרון,
בטרם יתייאש ממנו גם בוראו .בחירות נעוריו האומללות הובילוהו אל
התהום שעל שפתה הוא ניצב כעת ,מבלי דרך מילוט ,ואין לו ברירה אלא
לצעוד קדימה ולגלות ,אם לשמיים ִיי ָּסק או יתרסק לתהום.
באפלת הייאוש הדוחק בו לוותר ולהודות בתבוסתו ,הבהבה עדיין אש
החובה .אף שוויתר על הסיכוי לפתוח דף חדש ,להקסים את בני ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא
ולכבוש את ליבם ,על חייה של ָּס ִמי ַּנה עדיין לא היה מוכן לוותר .גם אם
עליו להמשיך לדשדש באומללות חייו ,לנערה הצעירה הייתה עדיין תקווה
לחיים מלאים ושמחים .לא הייתה זו אשמתה כי הסיכוי היחיד שנותר לה
היה הואִ ,רי ִבי ָּב ֲע ַּדאש.
כשחיפש יתד להיתלות בה ,נקודת אחיזה שתאפשר לו לטפס מבור
הייאוש הטובעני ,נזכר בפסוק הסתום שציטטה ְׁח ֶב ָּקה כשנפרדה ממנו,
' ְׁו ָּה ֱאלו ִקים ִנ ָּסה ֶאת ַא ְׁב ָּר ָּהם .'428הוא חזר ועיין במקור הפסוק ,סיפור הנסיון
הקשה מכולם ,עקידת הבן .באחת ממחברותיו הישנות מצא את מדרשו של
ִרי ִבי י ֹּו ָּנ ָּתן שניסה לענות לשאלה כיצד מעמיד הקב"ה את אברהם בנסיון
427שמות ,כ' ,ד'
428בראשית ,כ"ב ,א'
428
