Page 45 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

P. 45

‫דורון בן שאול‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫רק לתת‪ ,‬לתקוף גברים ולא לציית‪ ,‬הפחידו אותו מאוד‪ .‬אך יותר‬
‫משהפחידו‪ ,‬עוררו את סקרנותו‪.‬‬

‫בתחילת כהונתו כ ִרי ִבי קיווה ָּב ֲע ַּדאש כי תשמש ְׁח ֶב ְׁי ָּקה יועצתו ומדריכתו‬
‫מאחורי הקלעים‪ ,‬כפי שהייתה עבור אביו‪ .‬אולם אף שרצתה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה‬
‫בהצלחת אחיינה וניסתה ככל יכולתה להנחותו‪ ,‬לא עלתה התקשורת‬
‫ביניהם יפה‪ .‬אופני חשיבתם‪ ,‬כשני ערוצי נחל היו הּפורשים מגב ההר‪ ,‬זה‬
‫למזרח וזה למערב‪ .‬רעיונותיו המעשיים של ָּב ֲע ַּדאש הקשו על ְׁח ֶב ְׁי ָּקה‬
‫וחשיבתה המופשטת של דודתו‪ ,‬סתומה הייתה בעבורו‪ .‬על אף הסתייגותה‬
‫מרעיונותיו ורתיעתה מבן אחיה והרגשני‪ ,‬השונה כל כך מבני ָּחיּון חדי‬
‫השכל ודלי הרגש‪ ,‬הקפידה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה בכבודו‪ ,‬לא חלקה על דעתו בפומבי‬
‫ולא זלזלה בו לעיני אנשים אחרים‪ .‬כדי להימנע מהתנגשויות וודאיות‪,‬‬
‫שמרה מרחק מחיי קהילת ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא והדירה רגליה משמחותיהם וחגיהם‪.‬‬
‫אולם על אף התרחקותם השנים‪ ,‬כשקיבלה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה את קריאת אחיינה‬

‫הנתון במצוקה‪ ,‬נענתה ובאה לעזרתו‪.‬‬

‫בעשור התשיעי לחייה‪ ,‬עורה מקומט כ ְׁדבלה אך קומתה זקופה כתמר‪,‬‬
‫נכנסה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה ל ָּח ְׁפ ַּרה של משפחת ָּחיּון בפסיעות מהירות‪ .‬כמה צעדים‬
‫אחריה השתרכה‪ ,‬מתנשפת‪ ,‬הילדה שנשלחה להביאה וטעתה להציע כי‬
‫תישא היא את ילקוט העור הכבד של הזקנה‪ .‬הכניסה ל ָּח ְׁפ ַּרת ילדותה‬
‫עוררה ב ְׁח ֶב ְׁי ָּקה געגוע לאחיה המנוח ִישּו ַּע אשר מעולם לא היה כה נואש‬
‫עד שיבקש את עזרתה בפומבי‪ .‬הנחמה היחידה שמצאה במצב הייתה‬

‫ההכרה‪ ,‬אשר כה נתאחרה לבא‪ ,‬בחוכמתה ובכוחותיה‪.‬‬
‫היא דרשה וקיבלה סקירה של המצב‪ ,‬מכוונת את ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש בשאלות‬
‫מהירות וקוטעת אותו בחוסר סבלנות כאשר האריך בהסבריו‪ .‬כשסיימה‬
‫ְׁח ֶב ְׁי ָּקה לאסוף את המידע הנחוץ לה‪ ,‬הורתה להכניס את ָּס ִמי ַּנה לחדר פנימי‬
‫וארבע נשים מבוגרות להעמיד כמשמר סביבה‪ .‬על מפתן החדר הורתה‬
‫להציב קערת נחושת ולידה את ילקוט העור שלה ונר חרס אשר לאורו למדו‬

‫תינוקות של בית רבן‪.‬‬

‫‪35‬‬

40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50