Page 40 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 40
ספר ראשון ִ -נ ִסית ֹּו ְׁב ַּמ ָּסה ֹּבא ֹּרת ִנ ְׁש ָּב ִרים
שבסביבה [ ָּבנֻו ַּואס ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי טען כי אף רקדה עם ה ַּד ְׁרו ִוישים ,טענה חסרת ביסוס שאינה מעידה אלא על
זלזולו של ָּבנֻו ַּואס באחריות המוטלת על מספר סיפורים].
הגברים בכפר ראו בה איום ונשותיהם גינו את מעשיה ,רוב הזמן.
במצוקתן ,כאשר כשלו ְׁק ִמי ָּעא ַּתיו של ה ִרי ִבי בהורדת חומו של ילד קודח
או לא השיבו ְׁכ ִתי ָּבאתיו ֻטו ָּואף שלא חזר ממסעו ,היו מוחלות הנשים על
כבודן ומבקשות עזרה מ ְׁח ֶב ְׁי ָּקה .אף בין הְּׁטּווָאר ַּגה וה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים יצא שמה
של ה ֲח ִכי ָּמא ַּה ַּיאהּו ִד ָּיה ורבים מעניי הכפר התקיימו על תשורות הערלים
אשר ביקשו פניה בהתפשט מחלה בעדרי צאנם או בתקוף מזיקים את
יבולם ,מאמינים כי אפילו ה ְׁג'נּון מפחדים מה ַּסא ְׁחרה ה ָּיאהּוד ַּיה.
למרות חילוקי הדעות בניהם ותרעומתו המוצדקת של ִרי ִבי ִישּו ַּע על
המבוכה שגרמה לו ,שרר בין האחים כבוד הדדי .במקרים קשים במיוחד,
לא היססו האחים להתייעץ בניהם בנושאי ריפוי והמשיכו לחלוק את הידע
המעשי שרכשו במהלך עבודתם .כדי לא להביך את אחיה הצעיר נמנעה
ְׁח ֶב ְׁי ָּקה מלחלוק עליו בפומבי ואת השגותיה העלתה רק בהיותם לבדם
בכוך הלימוד ב ָּח ְׁפ ַּרת חיּון.
אולם את הכבוד שרחשה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה לאחיה לא העבירה בירושה לבנוִ ,רי ִבי
ָּב ֲע ַּדאש .עוד בהיות ילד ,התייחסה ְׁח ֶב ְׁי ָּקה בחשדנות מסוייגת לאחיינה
הצעיר .בניגוד ל ִישּו ַּע אביו אשר כבר בילדותו ניכרו בו איכויות של בן
ַּחיּון ,סגפנות ,מופנמות ותשוקה עמוקה לידע הנמצא בספרים הקדושים,
היה ָּב ֲע ַּדאש ילד עליז ,חובב הרפתקאות ובמקום בספרים גילה עניין
בילדים אחרים ובמשחקים אתם .ולו רק את משחקיהם המסורתיים של
ילדי הכפר היה משחק ,ניחא .אולם במקום להסתפק במשחקי הילדים
המוכרים והבטוחים אשר דורות של ילדי ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא גדלו עליהם ,אהב
ָּב ֲע ַּדאש להמציא משחקים חדשים ,נטולי וותק חינוכי ואפילו מטרידים.
לדוגמא ,צבא הילדים שהקים בגיל שבע במטרה לכבוש את רמת־ההר,
לחבור לילדי הְּׁטּווָאר ַּגה ולגרש את העמים אשר פלשו לארץ ישראל.
האירוע הגיע לאוזניה של ְׁח ֶב ְׁי ָּקה בעקבות תלונתה של ְׁז ִמי ָּרה ְׁר' ָּלאם [אישה
30
