Page 14 - ספר נוער בסיכוי 2018
P. 14

‫החוזקה שבפיקדון‬

‫הספורט ככלי עבודה לבניה וקידום נוער מתמודד חרדי‬

‫דגנית פחימא | מנהלת מחלקה בכירה לספורט חרדי‬

‫בסיכון‪ .‬אולם‪ ,‬מרבית התכניות מיועדות לבני נוער‬                          ‫בשנת ‪ 2006‬התכנסה ועדת שמיד בראשות פרופ’‬
‫שכבר נמצאים בשלבי נשירה והתנתקות ובשלבי‬                                ‫הלל שמיד‪ .‬ועדה זו עסקה בבדיקת מצבם של‬
‫“נשירה סמויה” בעודם תלמידים במוסדות‬                                    ‫ילדים ובני נוער בסיכון בישראל‪ .‬ועדה זו‪ ,‬קראה‬
                                                                       ‫לממשלה להפנות את תשומת הלב לטיפול‬
                ‫הלימוד” ‪(4‬פאס‪ ,‬רותם ובן רבי ‪.)2011‬‬                     ‫בילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה על מנת שיוכלו‬
‫החינוך בחברה החרדית‪ ,‬משתייך לחינוך העצמאי‬                              ‫להשתלב באופן נורמטיבי בחיי החברה והמדינה‪.‬‬
‫בהעדר פיקוח חזק ורציף‪ ,‬לא נמנעו דיווחים‬                                ‫הוועדה המליצה על הגדרה אחידה לילדים ובני‬
‫כוזבים‪ ,‬כפל תקציבים וניצול לרעה של מערכות‬                              ‫נוער בסיכון לכל המשרדים‪ ,‬הקמת תכניות‬
‫הנתונים בשל פיקוח חלש‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנו מרכיב‬                              ‫מניעה וטיפול‪ ,‬התמקדות במשפחה‪ ,‬מסגרות‬
‫משמעותי של חוסר שיתוף פעולה מצדם של‬                                    ‫קהילתיות ועוד‪ .1‬בהתאם לדו”ח ועדת שמיד‬
‫הורים לילדים נושרים‪ .‬הורים אלה‪ ,‬אינם מדווחים‬                           ‫נקבע כי משרד הרווחה יהיה מוביל “תכנית ‪”360‬‬
‫מעצמם על מצבו האמיתי של ילדיהם למערכות‬                                 ‫באמצעות מנהלת משותפת למשרדי הממשלה‪:‬‬
‫החינוך “הורים רבים מאד‪ ,‬מחוסר מודעות או‬                                ‫רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬בטחון פנים‪ ,‬קליטה וכן‬
‫מחוסר רצון (שגם הוא נובע מרצון לשמור על‬                                ‫מרכז השלטון המקומי וג’וינט ישראל ‪.‬בהתאם‬
‫תדמית של “הבן שלנו מצוין”) לא שולחים את‬                                ‫להמלצת הוועדה‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬אימצה הממשלה‬
‫הילד לאבחון כשרק מתגלות הבעיות הראשונות‬                                ‫הגדרה אחידה לילדים ובני נוער בסיכון לפיה‪ ,‬בני‬
‫בהיותו בכיתות הנמוכות‪ ,‬ומעדיפים לעצום עיניים‬                           ‫נוער בסיכון הינם ילדים ובני נוער במצוקה החיים‬
‫ולהתעלם מהבעיות‪ ,‬מתוך תקווה‪ ,‬מופרכת בדרך‬                               ‫במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם‪,‬‬
‫כלל‪ ,‬שהבעיות “תתאיידנה” מעצמן” (הורביץ‬                                 ‫וכתוצאה ממצבים אלה נפגעה יכולתם לממש את‬
                                                                       ‫זכויותיהם בתחומים הבאים‪ :‬קיום פיזי‪ ,‬בריאותי‬
                                                ‫‪5.)2012‬‬                ‫והתפתחותי‪ ,‬השתייכות למשפחה ולחברה‪,‬‬
‫האוכלוסייה החרדית מתחלקת לסוגי בתים‪,‬‬                                   ‫למידה ורכישת מיומנויות‪ ,‬רווחה ובריאות רגשית‬
‫מנהגים שונים‪ ,‬תפיסות שונות‪ ,‬סגנונות חינוך‬                              ‫והגנה מפני אחרים ומפני התנהגויות מסכנות‬
‫ופלחים תת מגזריים שונים‪ ,‬מתוך מגוון הסגנונות‬                           ‫שלהם עצמם‪ .‬על פי הגדרה זו רשויות הרווחה‬
‫הנ”ל לעיתים עולים קשיים חינוכיים וסוגיות‬                               ‫מגדירות ילדים ובני נוער בסיכון (מכון מאיירס‪-‬‬
‫ערכיות מהותיות הנוגעות לעתיד הנוער החרדי‬
‫המתבגר‪ .‬בשנים האחרונות נחשפה המערכת‬                                                ‫ג’וינט‪-‬ברוקדייל ‪:2017‬סבו לאל ‪2.)2017‬‬
‫העירונית לסיטואציות קהילתיות הנוגעות לנוער‬                             ‫בישראל כיום‪ ,‬אותרו במסגרת התכנית הלאומית‬
‫החרדי לסוגיו‪ ,‬שהעלו צורך בחשיבה מחודשת‬                                 ‫כ‪ 3330,000 -‬ילדים ובני נוער בסיכון‪ ,‬מנתונים‬
‫בעניין הנוער החרדי לגווניו צרכיו ומאפייניו‪.‬‬                            ‫שנאספו ע”י התכנית הלאומית עולה כי הילדים‬
‫אופן התמודדות והתייחסות ההורים‪ ,‬המחנכים‬                                ‫ובני הנוער מהמגזר החרדי מהווים ‪)39,600( 12%‬‬
‫והסובבים את הנוער במעגל חייו השתנה ‪,‬ובכורח‬                             ‫מכלל הילדים ובני הנוער החרדים (ביישובי‬
‫מציאות הסוגיות החינוכיות העולות מהשטח‪,‬‬                                 ‫התכנית)‪“ .‬כיום‪ ,‬קיימות תכניות רבות לנוער חרדי‬
‫שהפכו למהותיות ומכריעות לגבי עתידו הקרוב‬
                                                                       ‫‪ 1‬דו”ח ועדת שמיד ‪.gov.molsa.www//:http 2006‬‬
                                  ‫של כל נער או נערה‪.‬‬                   ‫‪/M i s r a d H a r e v a c h a /S i t e C o l l e c t i o n D o c u m e n t s /i l‬‬

‫‪ 4‬פאס‪ ,‬ה’ רותם‪ ,‬ר’ בן רבי ד’ (‪ .)2011‬מסמך מידע לאשלים‪:‬‬                                                                ‫‪pdf.shmidreport2006‬‬
‫ילדים ובני נוער חרדים‪ :‬סוגיות במערכת השירותים בתחומי‬                   ‫‪ 2‬סבו לאל‪ ,‬ר’ (‪ .)2017‬ילדים ובני נוער בסיכון בישראל‪ .‬מכון‬

             ‫הרווחה והבריאות‪ .‬מכון מאיירס‪-‬ג’וינט‪-‬ברוקדייל‪. ‬‬                                           ‫מאיירס‪-‬ג’וינט‪-‬ברוקדייל‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ 5‬הורביץ‪ ,‬נ’‪ .)2012( .‬תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל‪.‬‬                                                                      ‫‪ 3‬משרד הרווחה‬

                                                     ‫"אגורא מדיניות"‪.‬‬  ‫‪h t t p : / / w w w. m o l s a . g o v. i l / P o p u l a t i o n s / Yo u t h /‬‬
                                                                                                   ‫‪ChildrenAtRisk/Pages/MT01_01.aspx‬‬
      ‫המשך בעמוד הבא‬
                                                                                             ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19