Page 44 - ספר נוער בסיכוי 2018

‫מ 'כתשובפהטריבםגורושתוסתטןמןרליךם'‬

‫הרב אשר מלמד |‬

‫מנכ"ל אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל‬

‫והרווחה‪ ,‬שיסייע להבין את הרגישויות של‬ ‫חשיבותם של הדיווח ושיתוף הפעולה עם‬
‫הקהילה החרדית‪ .‬התנהלות נכונה של רשויות‬ ‫הרשויות במקרים של פגיעות היא משמעותית‬
‫החוק תביא לצמצום‪ ,‬עד כמה שאפשר‪ ,‬של‬ ‫מאוד לצמצום התופעה וטיפול נכון בנפגעים‬
‫נזקי הלוואי למשפחות בעקבות הפגיעה‪.‬‬ ‫ממנה‪ .‬שיתוף הפעולה במגזר החרדי תלוי‬
‫מתוך כך‪ ,‬החשדנות כלפי רשויות החוק תפחת‬ ‫ברבנים‪ ,‬והם יכולים להיות הגשר הנכון בין‬
‫בקהילה החרדית‪ ,‬הרתעת הפוגעים תעלה‪,‬‬ ‫הקהילה לבין הרשויות‪ .‬על הרשויות והרבנים‬
‫והטיפול בנפגעים ישתפר‪ .‬במאמר זה אנסה‬ ‫ליצור כר אמון בעתות שגרה על מנת לבסס‬
‫לדון‪ ,‬בקצרה ובתמציתיות‪ ,‬בהיבטים שונים של‬ ‫מערך נכון שיפעל בעת משבר ופגיעה‪ .‬כיום כבר‬
‫שיתוף הפעולה האמור‪ ,‬באתגרים שהוא מעלה‬ ‫החלו תהליכים מבורכים של יצירת קשרים בין‬
‫הרבנים לרשויות‪ ,‬תהליכים שטוב ונכון להרחיב‪.‬‬
‫ובפתרונותיהם‪.‬‬ ‫תופעת הפגיעות המיניות היא אחת הסוגיות‬
‫בשנים האחרונות חלה התקדמות מבורכת בכל‬ ‫המטרידות‪ ,‬המעסיקות ביותר את החברה‬
‫הנוגע לטיפול במקרי פגיעה קשים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫החרדית כיום‪ ,‬ובפרט את רבניה ומנהיגיה‪.‬‬
‫רחוקים אנו עדיין מ"לברך על המוגמר"‪ .‬אני‬ ‫אלא שמטבעה‪ ,‬לא יאה לתת לתופעה זו במה‬
‫רואה חשיבות רבה בהגברת המודעות לסכנה‬ ‫פומבית; השתיקה תמיד יפה למקרה הספציפי‪,‬‬
‫ולדרכי הטיפול בה‪ ,‬ביצירת שיח ציבורי למען‬ ‫לנוכח המחיר היקר שמשפחות הפוגע והנפגע‬
‫מיגורה‪ ,‬בתוך גבולות הצניעות והעדינות‬ ‫משלמות כאשר האירוע מתפרסם‪ .‬הנזק‬
‫הנדרשים‪ ,‬ובניסיון ליצור שיתופי פעולה עם‬ ‫למשפחה בגין פרסום אינו בעולם ה"שידוכים"‬
‫רשויות החוק והרווחה‪ .‬פעולות אלו חיוניות‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא גם בקבלה למוסדות לימוד ובמינוי‬
‫למשרות פנים מגזריות‪ ,‬זאת מבלי להזכיר‬
‫עבורנו ועבור עתיד ילדינו‪.‬‬ ‫את המתחים המתעוררים במשפחות עצמן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מצב זה מייצר מלכוד חמור ביותר עבור‬
‫הרבנים במרכז‬ ‫הקרבן‪ ,‬שלעיתים חושש (או שאחרים חוששים‬
‫"עבורו") לפנות לטיפול מקצועי‪ ,‬בגין "חובת‬
‫בפתח דברי אבקש להסיר טעות נפוצה בקרב‬ ‫דיווח" החלה על מטפל הנחשף לפגיעה‪ .‬דא‬
‫מטפלים מקצועיים העובדים עם החברה‬ ‫עקא‪ ,‬נורמה של העדר דיווח לרשויות החוק‬
‫החרדית‪ ,‬גופי ממשל וחלקים מסוימים מן‬ ‫מחלישה את אפקט ההרתעה מפני פגיעה‪,‬‬
‫הציבור כאחד‪ :‬הרבנים אינם הבעיה; הם הפתרון‪.‬‬
‫הרשויות הממשלתיות‪ ,‬המשטרה והרווחה‪,‬‬ ‫והופכת את החברה החרדית לכר נוח לפוגעים‪.‬‬
‫זרות לאזרח הפשוט‪ ,‬והוא רואה אותן פעמים‬ ‫הנוהג המקובל במקרה של פגיעה מינית‬
‫רבות בעיניים עוינות‪ ,‬כגופים הבאים לדכא אותו‪.‬‬ ‫בחברה החרדית הוא פניה לרבני הקהילה‪ .‬אלא‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הקשר בין בני הקהילה לרבניהם‬ ‫שהרבנים מבינים שאין להם כלים להתמודד‬
‫הוא וולונטרי ומבוסס על אמון והיכרות‪ .‬דבר‬ ‫לבדם עם התופעה‪ .‬הרב מנדל שפרן שליט"א‪,‬‬
‫זה מייצר הזדמנות לטיפול יסודי יותר בבעיות‬ ‫רב קהילה ידוע‪ ,‬סיפר לי כי הוא ורב קהילה נוסף‪,‬‬
‫בקהילה‪ ,‬מתוך רצון והסכמה ולא בכפיה‪.‬‬ ‫הרב יהודה סילמן שליט"א‪ ,‬שקלו להקים בית‬
‫העובדה שלחברה החרדית יש מנהיגות רבנית‬ ‫דין לטיפול בנושא כאוב זה‪ ,‬אך חיש מהר התברר‬
‫חזקה‪ ,‬בעלת סמכות והשפעה‪ ,‬היא יתרון עצום‪,‬‬ ‫להם שהם חסרי כלים לעיסוק בתופעה‪ .‬אולם‬
‫בייחוד בסוגיית הפגיעות המיניות‪ .‬שיתופי‬ ‫מגבלה זו עדיין לא מובילה את הרבנים לדווח‬
‫פעולה עם הרבנים מעניקים מסד ובסיס איתן‬ ‫לרשויות החוק‪ ,‬כיוון שדבר זה עלול להזיק‬
‫לשיתוף פעולה בין החברה החרדית לרשויות‬ ‫למשפחה ולהגדיל בכך את הפגיעה‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫החוק‪ .‬תהליך זה אינו קיים בשאר חלקי החברה‬ ‫מציאות כואבת זו מחייבת אותנו לפתח ולקדם‬
‫הישראלית‪ .‬דווקא בקרב החברה החרדית יש‬ ‫שיתוף פעולה פורה בין הרבנים לרשויות החוק‬
‫אפשרות לשתף פעולה עם מובילי דעה‪ ,‬שלהם‬
‫‪44‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬