Page 137 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 137
פני המנורה 137
ֵי ָע ֶשה ִמ ֶּג ֶפן ַה ַ ּי ִין? שאיסורי נזיר מצטרפים זה עם זה .ורבי שמעון אומר ,שכזית הוא רק לענין קרבן,
ואפילו על כלשהו מקבל מלקות ,ולא צריך צירוף.
החלק השלישי הוא בדין נזיר שמשון ונזיר עולם .במשנה כתוב :הריני כשמשון ,כבן מנוח ,כבעל
דלילה ,כמי שעקר דלתות עזה ,כמי שנקרו פלשתים את עיניו – הרי זה נזיר שמשון .ושואלת הגמרא:
למה צריך לשנות את כל אלו? ומשיבה הגמרא ,שהכינויים השונים באים לומר שמדובר בשמשון זה
ולא במישהו אחר .עוד נאמר במשנה :מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון? נזיר עולם – הכביד שערו
מיקל בתער ,ומביא שלש בהמות ,ואם נטמא מביא קרבן טומאה ,נזיר שמשון – הכביד שערו אינו
מיקל ,ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה .ומפרשת הגמרא ,שהמשנה חסרה ,וזו כוונתה :האומר
הריני נזיר עולם – הרי זה נזיר; מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון? נזיר עולם – הכביד שערו מיקל בתער,
ומביא שלש בהמות ,ואם נטמא מביא קרבן טומאה ,נזיר שמשון – הכביד שערו אינו מיקל בתער,
ואינו מביא קרבן טומאה.
מה מוסיף לנו מרכז הסוגייה? אמוראים נחלקו (תענית יא ,א) בשאלה האם היושב בתענית נקרא
חוטא ,קל וחומר מנזיר שציער את עצמו מן היין ונאמר עליו (במדבר ו ,יא) ְׁו ִכ ֶּפר ָע ָליו ֵמ ֲא ֶשר ָח ָטא
ַעל ַה ָּנ ֶפש ,או שהוא נקרא קדוש ,קל וחומר מנזיר שציער את עצמו מדבר אחד ונאמר עליו (ו ,ה) ָק ֹדש
ִי ְׁה ֶיה ַּג ֵ ּדל ֶּפַרע ְׁש ַער רֹאש ֹו .במשנה שלנו ישנו דגש על כך שהאדם הופך לנזיר כאשר הוא אומר דבר
שמשתמע ממנו שהוא נזיר ,כולל כינויים וידות ,ושיטת חכמים היא ,שאפילו אם ציער את עצמו מדבר
אחד הוא נזיר להכל ,שכן נזיר הוא קדוש .שיטת רבי שמעון שמופיע במרכז הסוגייה נראית ,שהנזיר
הוא חוטא ,ולפיכך כל אחד מן הדברים עומד בפני עצמו ,ואין כאן מכלול של קדושה ,אלא צירוף של
דברים שיכול האדם לנדור מהם כדי לתקן את פגמו.
