Page 138 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 138

‫מסכת נזיר‬                                                                                       ‫‪138‬‬

           ‫וזו לשון הסוגייה על פי החלוקה המוצעת‪:‬‬

‫[כל כינויי נזירות כנזירות‪ .‬האומר אהא – הרי זה נזיר‪ ,‬או אהא נאה – נזיר‪ .‬נזיק נזיח פזיח – הרי זה‬
‫נזיר‪ .‬הריני כזה‪ ,‬הריני מסלסל‪ ,‬הריני מכלכל‪ ,‬הרי עלי לשלח פרע – הרי זה נזיר‪ .‬הרי עלי ציפורים –‬

                                                                ‫ר"מ אומר‪ :‬נזיר‪ ,‬וחכמים אומרים‪ :‬אינו נזיר]‪.‬‬

‫גמרא‪ .‬מכדי תנא בסדר נשים קאי‪ ,‬מאי טעמא תני נזיר? תנא אקרא קאי‪ :‬והיה אם לא תמצא חן‬               ‫‪.1‬‬
‫בעיניו כי מצא בה ערות דבר‪ ,‬וה"ק‪ :‬מי גרם לה לעבירה? יין‪ ,‬וקאמר‪ :‬כל הרואה סוטה בקלקולה‬
                                                                                                ‫‪1‬‬
                                                                          ‫— יזיר עצמו מן היין‪.‬‬  ‫‪1‬‬
‫פתח בכינויין ומפרש ידות! אמר רבא‪ ,‬ואיתימא כדי‪ ,‬חסורי מיחסרא והכי קתני‪ :‬כל כינויי נזירות‬
                                                                                                ‫‪1‬‬
                      ‫כנזירות‪ ,‬וידות נזירות כנזירות‪ ,‬ואלו הן ידות‪ :‬האומר אהא — הרי זה נזיר‪.‬‬
‫ולפרוש כינויי ברישא! תנא מההוא דסליק ההוא מפרש ברישא‪ ,‬כדתנן‪ :‬במה מדליקין ובמה אין‬               ‫‪1‬‬
‫מדליקין? ומפרש אין מדליקין ברישא; במה טומנין ובמה אין טומנין? ומפרש אין טומנין ברישא;‬           ‫‪1‬‬
                                                                                                ‫‪.2‬‬
                            ‫במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה? ומפרש לא תצא אשה ברישא‪.‬‬              ‫‪1‬‬
‫והתנן‪ :‬במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה? ומפרש יוצא גמל ברישא! יש נוחלין ומנחילין‪ ,‬נוחלין‬         ‫‪1‬‬
‫ולא מנחילין‪ ,‬מנחילין ולא נוחלין‪ ,‬לא נוחלין ולא מנחילין‪ ,‬ומפרש אלו נוחלין ומנחילין ברישא!‬        ‫‪1‬‬
‫אלא‪ ,‬לעולם תני הכי ותני הכי‪ ,‬אלא התם דאיסורא דנפשיה הוא — מפרש איסורא דנפשיה‬                    ‫‪1‬‬
‫ברישא‪ ,‬גבי בהמה דאיסורא איידי בהמה הוא דאתי — מפרש היתירא ברישא‪[ ,‬ב‪ ,‬ב] גבי יש נוחלין‬
                                                                                                ‫‪1‬‬
                            ‫נמי — מפרש עיקר נחלה ברישא‪ ,‬אלא [הכא] לפרוש כינויי ברישא!‬
                                   ‫אלא היינו טעם ידות‪ ,‬הואיל ואתיין ליה מדרשא חביבין ליה‪.‬‬       ‫‪1‬‬

‫וליפתח בהון ברישא! תנא כי מתחיל — מתחיל בעיקר קרבן‪ ,‬ולענין פירושי — מפרש ידות ברישא‪.‬‬
‫האומר אהא — הרי זה נזיר‪ .‬דלמא אהא בתענית קאמר! אמר שמואל‪ :‬כגון שהיה נזיר עובר לפניו‪.‬‬
‫לימא קסבר שמואל‪ :‬ידים שאינן מוכיחות לא הויין ידים! אמרי‪ :‬בזמן שנזיר עובר לפניו — ליכא‬
‫לספוקא במילתא אחרינא‪ ,‬אבל ודאי אין הנזיר עובר לפניו — אמרינן דלמא אהא בתענית קאמר‪.‬‬

                                             ‫ודלמא לפוטרו מן קרבנותיו קאמר! דקאמר בלבו‪.‬‬
                                 ‫אי הכי‪ ,‬מאי למימרא? מהו דתימא בעינן פיו ולבו שוין‪ ,‬קמ"ל‪.‬‬
‫אהא נאה — נזיר‪ .‬ודלמא אנאה לפניו במצות! כדתניא‪ :‬זה אלי ואנוהו — אנאה לפניו במצות‪,‬‬
‫אעשה לפניו סוכה נאה‪ ,‬לולב נאה‪ ,‬ציצית נאה‪ ,‬אכתוב לפניו ספר תורה נאה ואכרכנו בשיראין‬

                                               ‫נאים! אמר שמואל‪ :‬שתפוס בשערו ואמר אנאה‪.‬‬
‫נזירא מילתא דעבירה‪ ,‬ואמרי' ליה נאה? [ג‪ ,‬א] אין‪ ,‬דאפילו לרבי אלעזר הקפר‪ ,‬דאמר‪ :‬נזיר חוטא‪,‬‬
‫הני מילי גבי נזיר טמא‪ ,‬דאיידי דבעי מיסתר‪ ,‬דאמ' רחמנא‪ :‬והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו‪,‬‬

                 ‫התם הוא דלמא אתי למיעבר על נזירותיה‪ ,‬אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה‪.‬‬
‫הריני כזה‪ .‬נהי נמי דתפוס בשערו‪ ,‬הריני כזה לא אמר! אמר שמואל‪ :‬כגון שהיה נזיר עובר לפניו‪.‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143