Page 139 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 139

‫פני המנורה ‪139‬‬

‫הריני מסלסל‪ .‬ממאי דהדין סלסול שערא? כדאמרה ליה ההיא אמתא דבי רבי לההוא גברא‪ :‬עד‬               ‫‪1‬‬
‫מתי אתה מסלסל בשערך! אימא‪ :‬תורה‪ ,‬דכתיב‪ :‬סלסלה ותרוממך! אמר שמואל‪ :‬הכא נמי שתפוס‬               ‫‪1‬‬
                                                                                              ‫‪1‬‬
                                                                                      ‫בשערו‪.‬‬
‫הריני מכלכל‪ .‬ממאי דהדין כילכול שערו הוא? כדתנן‪ :‬סיד — ר' יהודה אומר‪ :‬כדי לסוד כילכול‪,‬‬         ‫‪1‬‬
‫ואמר רב‪ :‬בת צידעא‪ .‬אימא‪ :‬מיזן עניי‪ ,‬כדכתיב‪ :‬ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו! אמר שמואל‪:‬‬
                                                                                              ‫‪1‬‬
                                                                     ‫הכא נמי שתפוס בשערו‪.‬‬     ‫‪1‬‬
‫הרי עלי לשלח פרע — הרי זה נזיר‪ .‬ממאי דהדין שילוח ריבויא הוא? דכתיב‪ :‬שלחיך פרדס רמונים‪.‬‬        ‫‪1‬‬
‫אימא‪ :‬מידי דעבורי‪ ,‬כדכתיב‪ :‬ושולח מים על פני חוצות! תנא פרע פרע יליף‪ ,‬כתיב הכא‪ :‬קדוש‬
‫יהיה גדל פרע‪ ,‬וכתיב התם גבי כהן הדיוט‪ :‬ופרע לא ישלחו‪ .‬ואיבעית אימא‪ :‬האי שולח מים נמי‬          ‫‪.3‬‬

                             ‫ריבוי הוא‪( ,‬כדמתרגם רב יוסף‪ ):‬דכד משקין ליה מיא לפירא ורבי‪.‬‬
‫הרי עלי ציפרין — רבי מאיר אומר‪ :‬נזיר‪ .‬מאי טעמא דרבי מאיר? אמר ריש לקיש‪ :‬ציפרין סמוכין‬
‫לשיער קיבל עליו‪ ,‬דכתיב‪ :‬עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין‪ ,‬רבי מאיר סבר‪ :‬מתפיס‬
‫איניש במידי דסמיך ליה‪[ ,‬ג‪ ,‬ב] ורבנן סברי‪ :‬לא מתפיס איניש במידי דסמיך ליה‪ .‬ר' יוחנן אמר‪:‬‬

          ‫דכ"ע לא מתפיס‪ ,‬אלא היינו טעמא דר"מ‪ ,‬דחיישינן שמא צפורי נזיר טמא קיבל עליו‪.‬‬
‫מכדי חיישינן קאמר‪ ,‬דלמא צפורי נדבה קיבל עליו! א"כ הרי עלי קן מבעי ליה‪ .‬ודלמא הרי עלי‬
‫צפורי מצורע קאמר! כגון שהיה נזיר עובר לפניו‪ .‬ודלמא נזיר טמא‪ ,‬ולפוטרו מן קרבנותיו קאמר!‬

                                                             ‫כגון שהיה נזיר טהור עובר לפניו‪.‬‬
‫מאי בינייהו? איכא בינייהו כגון דאמר ציפרין הסמוכין לשער עלי‪ ,‬לר' יוחנן‪ ,‬אף על גב דאמר הכי‪,‬‬

               ‫אי נזיר עובר לפניו — אין‪ ,‬אי לא — לא; לרשב"ל‪ ,‬אף על גב דאין נזיר עובר לפניו‪.‬‬
‫מי איכא למ"ד לא מתפיס איניש במילתא דסמיך ליה? והתניא‪ :‬האומר ימין — הרי זו שבועה;‬
‫מ"ט? לאו משום דכתי'‪ :‬וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע ְב ֵּחי העולם! אמרי‪ :‬לא‪ ,‬משום‬
‫דימין גופיה איקרי שבועה‪ ,‬דתניא‪ :‬מניין לאומר ימין שהיא שבועה? שנאמר‪ :‬נשבע ה' בימינו‪.‬‬

                                      ‫ומניין לאומר שמאל שהיא שבועה? שנאמר‪ :‬ובזרוע עוזו‪.‬‬

‫[מתני'‪ .‬הריני נזיר מן החרצנים‪ ,‬ומן הזגים‪ ,‬ומן התגלחת‪ ,‬ומן הטומאה‪ .‬הרי זה נזיר‪ ,‬וכל דקדוקי‬
‫נזירות עליו]‪ .‬גמרא‪ .‬מתני' דלא כר' שמעון; דתניא‪ ,‬ר"ש אומר‪ :‬אינו חייב עד שידור מכולם‪ ,‬ורבנן‬

                                                 ‫אמרי‪ :‬אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר‪.‬‬
‫מ"ט דר"ש? אמר קרא‪ :‬מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג‪ .‬ורבנן מ"ט? אמר קרא‪ :‬מיין‬
‫ושכר יזיר‪ .‬ור' שמעון נמי הכתיב‪ :‬מיין ושכר יזיר! ההוא מיבעי ליה‪ :‬לאסור יין מצוה כיין הרשות‪.‬‬
‫מאי היא? קדושתא ואבדלתא‪[ ,‬ד‪ ,‬א] הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני! אלא כי הא דאמר רבא‪:‬‬
‫שבועה שאשתה‪ ,‬וחזר ואמר הריני נזיר‪ ,‬אתיא נזירות חיילא על שבועה‪ .‬ורבנן נמי הא מיבעי ליה‪:‬‬

               ‫לאסור יין מצוה כיין רשות! א"כ‪ ,‬לימא קרא מיין‪ ,‬מאי ושכר? שמעת מינה תרתי‪.‬‬
‫ור"ש? היינו טעמא דכתב שכר‪ ,‬לאלופי שכר שכר למקדש‪ ,‬דכתיב‪ :‬יין ושכר אל תשת אתה ובניך‬
‫אתך‪ ,‬מה גבי נזיר — יין הוא דליתסר‪ ,‬אבל שאר משקין לא‪ ,‬אף גבי מקדש נמי — יין הוא דליתסר‪,‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144