Page 7 - נפלאות בהעלֹתך תשפ
P. 7
7
הברכה עבטמ | שיעור האבות הוא הבינה .במוחין ,אברהם הוא החכמה, אליו מגיעים בשבועות ,הוא המדרגה שהרבי
יצחק הוא הבינה ויעקב הוא הדעת (בפרט, קורא לה “שמחה בטהרתה“ג — שלמות של
מוסבר בכוונות שמוחין חב“ד הם “אלהי אברהם
אלהי יצחק ואלהי יעקב“יא) .פשוט שיצחק שמחה ,שמחה ללא תנאי ,ללא סיבה.
הוא השמחה — שמו לשון צחוק ושעשועים, כתובד שבחמשים שערים יש שתי קומות —
“משחקת לפניו בכל עת .משחקת בתבל ארצו“יב, חמשים שערים בבינה עילאה (שמחה בטהרתה)
וחמשים שערים בתבונה (שמחה שיש לה טעם),
שעשועי התורה והמשחק של התורה. וביחד מאה שערים .אם כן ,לא מקבלים רק
הסברנו שקבלת התורה בשמחה ובפנימיות חמשים שערי בינה — שמחה בטהרתה — אלא
מכוונת כנגד חכמה (תורה) ,בינה (שמחה) ודעת
(פנימיות) .אפשר להקביל לכך גם את האבות: “כפלים לתושיה“ה.
“אברהם התחיל להאיר“יג — הוא אור התורה הפסוק המלא הוא “ויגד לך תע ֻלמות חכמה
עצמה .השמחה של קבלת התורה היא יצחק. כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך“.
הפנימיות — ההתעצמות של תלמיד חכם עם רעי איוב אומרים לו כי על אף שנדמה לו שהשיג
התורה ,שהוא מקבל אותה בפנימיות — היא וקיים את כל התורה ,באמת יש עוד כל נעלם,
יעקב ,לכן יעקב הוא התלמיד־חכם שהתעצם “כפלים לתושיה“ ,שעדיין לא השיג וקייםו .ידיעה
עם התורה“ ,איש תם יֹשב אהלים“יד (אהלי תורה זו עצמה היא התיקון — “ישה“ הוא לשון חוב
של שם ועבר ,אור המאיר לעצמו ואור המאיר ולשון שכחהז ,כאשר מתוך ידיעת האדם שהוא
לזולתו ,כמבואר במ“אטו) .לפני כן “אברהם חייב לה׳ עוד קומה ה׳ שוכח ומעביר את עונו.
התחיל להאיר“ ויצחק מצא “מאה שערים“ — לעניננו ,אחרי כל עבודת הספירה ,כשמגיעים
מי ששמח בקבלת התורה מוצא מאה שערים. לתכלית של “חמשים יום“ ,יש לזכור כי עדיין כל
הדרך לפנינו ויש “כפלים לתושיה“ שעלינו לקבל
“שיר המעלות“ — להוולד לגאולה (מחדש) במתן תורה“ :ויגד לך [בחג שבועות ,זמן
מתן תורתנו] תע ֻלמות חכמה [׳אורייתא מחכמה
בחג סועדים שתי סעודות ,לילה ויום ,ולפני נפקת׳ח] כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה
ברכת המזון אומרים “שיר המעלות בשוב הוי׳ מעונך [בזכות אותה תנועה של תשובה מלאת
את שיבת ציון היינו כחֹלמים וגו׳“טז — המזמור שמחה — תשובה על תחושת ההישג והידיעה
השביעי ,החביב ,ב־יה מזמורי “שיר המעלות“. ושמחה במה שעתידים ללמוד ולקבל — מוחל
יש במזמור בדיוק חמשים תבות ועל כן יש לכוון
באמירת המזמור ל“תספרו חמשים יום“ ,תבה ה׳ על כל העוונותט]“.
ליום תבה ליום .בחג שבועות מכוונים את התבה
האחרונה — “הכל הולך אחר החיתום“יז — שמחת יצחק
“[בא יבא ברנה נֹשא] א ֻלמֹתיו“ ,היינו מציאת
“מאה שערים“ ,אלומות תבואה ,כאשר אומרים מי מצא “מאה שערים“י? יצחק אבינו ,שבין
את המזמור פעמיים בחג. ג שיחת כי תצא י“ד אלול תשמ“ח.
ד ראה עמק המלך שט“ז פי“ב (וראה כמה אופני ביאור באוה“ת
יא שעה“כ ענין כונת העמידה (עמ׳ קצג) .וראה זהר ח“ב יד ,ב.
יב משלי ח ,ל־לא. בראשית ח“א עה“פ “ויזרע יצחק מאה שערים“ ,ואכ“מ).
ה איוב יא ,ו.
יג שמות רבה טו ,כ.
יד בראשית כה ,כז. ו רש“י עה“פ ,וראה באריכות גם במלבי“ם.
טו ראה שיעורים בסוד הוי׳ ליראיו ח“ג עמ׳ קצג ובכ“ד. ז ראה אבן עזרא עה“פ.
ט ז תהלים קכו ,א. ח זהר ח“ב קכא ,א .וראה שם פה ,א.
יז ברכות יב ,א. ט וראה גם שמות רבה מו ,א כי בפרט נאמר “כפלים לתושיה“
על הלוחות השנים ,יחד עם התשובה והכפרה על חטא העגל
(ונתבאר באריכות בשיעורי ט“ו־י“ט אד“ר ע“ו).
י בראשית כו ,יב.
