Page 12 - נפלאות בהעלֹתך תשפ
P. 12
12
היום? קבלת התורה (יסוד אבא ,ברוך) בשמחה להמשיך מהכתר — דרך כל הספירות — עד
ובפנימיות (יסוד אמא ,ברכה) ,כנ“ל. המלכות ,הכל בתוך המלה “ברוך“עד .בנפש כתר
היינו אמונה־תענוג־רצון — שלשת הראשים
המשך מטבע הברכה ברמ“ק ובאר“י שבכתרעה .ב“ברוך“ צריך להאחז בכתר ולחשוב
שכל הברכה יורדת מהכתר ,עד שמגיעה לסוף,
לפני שנתחיל את התכל׳ס שלנו ,נמשיך רק “סיפא דכל דרגין“עו ,המלכות־השפלות .זו כוונת
לומר עוד יותר בקיצור:
הרמ“ק למלה “ברוך“.
אצל הרמ“ק “ברוך“ הוא הכתר“ ,אתה“ אצל האריז“ל הכוונה אחרת :הוא כותבעז
המלכות אבל מצד החסד ו“הוי׳“ התפארת. ש“ברוך“ בכל מקום היינו ספירת היסוד — יסוד
מהו “אלהינו“? בשביל הרמ“ק הוא בינה ,וגם הוא גם צינור להמשכת שפע — ובמטבע הברכה
“מלך“ הוא בינה ,ו“עולם“ היינו ו“ק ,מדות הלב, “ברוך“ היינו יסוד אבא שמתקשר ומחובר תדיר
ליסוד אמא .על יחוד יסודות או“א נאמר בזהר
ומלכות. “איהו ברוך — איהי ברכה“עח .אין ברוך בלי
אצל האריז“ל המלה השניה“ ,אתה“ ,היא ברכהעט ,לכן “ברוך“ כולל את יסוד אבא ויסוד
ראשי תבות “אשר תנה הודך“פב ,בכך הוא אמא .האריז“ל אומר בפירוש שה־ב של ברכה
אומר להתבונןפג — כוונה פלאית“ .אשר תנה היא בינה וה־ר של ברכה היא “ראשית חכמה“פ.
הודך [על השמים]“ ,ר“ת “אתה“ ,בא לעורר מכוונים ב“ברוך“ לחבר בין חכמה ובינה — ה־ב
את האושר — היות שהמלה הראשונה כאן היא בינה ,סוד הנתיב דיסוד אמא ,וה־ר היא
היא “אשר“ — מה“ברוך“ בתוך אמא .כלומר, ראשית חכמה ,סוד השביל של יסוד אבאפא.
הכוונה היא לחזק את השמחה .יש מקום — גם הם תמיד מחוברים ,אבל צריך לעורר אותם —
באריז“ל — שכתוב שסתם “אתה“ היינו חסדפד. לעורר את היחוד — וזו כוונת המלה “ברוך“.
על אברהם אבינו ,איש החסד ,כתוב “אתה כהן זו תפיסת כוונת האריז“ל בפשטות גמורה,
לעולם“פה .אבל בשער הכוונות לאריז“ל ,לפני בלי כל המורכבות של הרש“ש .מה פירוש
הפיתוח של הרש“ש ,יש כוונה זו — כוונה גדולה, כוונת האריז“ל ל“ברוך“ במלים שלנו בשיעור
שאמרתי רק בקיצור נמרץ .אחר כך הוא אומר
ששם “הוי׳“ ,המלה השלישית ,הוא “[אשר ע ד בשכ“ג פ“ב מביא מתקו“ז הנ“ל גם שתבת “ברוך“ כוללת
תנה הודך] על השמים“ — להמשיך מקיפים עשר ספירות כדלהלן“ :ועוד ,ברוך :ב׳ אחזי תרין ,שכינתא עלאה
(ארבעת השמות עב סג מה בן הכלולים בשם ותתאה ,ר׳ ראשית חכמה ,ו׳ אחזי שית ספירן ,ך׳ אחזי על כתר
הוי׳ ב“ה) על המדות“ ,על השמים““ .אלהינו“ עלאה“ .וראה פע“ח שער הברכות פ“ג .ורמז :כשמצרפים את
היינו גבורה .אחר כך“ ,מלך“ בבינה (עולים שמות עשר הספירות ,העולים ,2868ל־ברוך מקבלים לו פעמים
מ“אתה הוי׳ אלהינו“ ,חג“ת ,לבינה) — כאן אלהים ,לו צדיקים שכל אחד מהם בבחינת אלהים ,ומתקיים “אני
גם האריז“ל אומר כמו הרמ“ק .הייתי חושב
ש“מלך“ מלכות ,אך שניהם אומרים ש“מלך“ אמרתי אלהים אתם“ (תהלים פב ,ו).
— “[אלהים חיים] ומלך [עולם]“ — הוא בינה. עה סוד ה׳ ליראיו ש“א פ“א ובנספח “ג׳ רישין שבכתר“ (וביאורם
הרמ“ק אומר שה“עולם“ הוא ו“ק ומלכות
בשיעורים בסוד ה׳ ח“ג עמ׳ מז ואילך ועמ׳ רצא ואילך).
והאר“י מפרש רק מלכות. עו זהר ח“ב נו ,א; ח“ג רנו ,ב.
עז פע“ח שער הברכות פ“ב.
פ ב תהלים ח ,ב.
פג שעה“כ דרושי ר“ה ו (ביאור ענין הכריעות); משנת חסידים ע ח זהר ח“ב קסב ,א (וח“ג רסד ,ב).
ע ט ברוך־ברכה משלימים ל“תנה [הודך על השמים]“ (תהלים ח,
מסכת ליל ר“ה פ“ד מ“ז. ב) — שייך לכוונת “אתה“ ,כמו שיתבאר .בחישוב של “רצוא ושוב“,
פד שער מאמרי רשב“י עקב (על דרע“א ע“א); פע“ח שער ד“פ ברוך־ברכה = ,1820סוד פעמים הוי׳ ,מספר האזכרות של שם
הוי׳ ב“ה בכל התורה כולה — נשמת כל התורה כולה היא היחוד של
הברכות פרקים ב־ג.
פה תהלים קי ,ד .תהלים קי ,ד. “איהו ברוך ואיהי ברכה“.
פ תהלים קיא ,י; משלי ד ,ז.
פא השביל הזה הוא גם בבחינת “כפלים לתושיה“ ,סוד “בשביל“
— ב־שביל“ ,בשביל התורה“ ו“בשביל ישראל“ (רש“י לבראשית א,
א) ,סוד “ב־ראשית“ ,וכמו שעוד יתבאר אי“ה.
