Page 2 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים
P. 2
עיוני הלכה
הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א
רב קהילת "שערי תבונה" והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"
אכל בשוגג ירקות מתולעים שאינן בדוקים,
משום שחשב שהם בדוקים.
בעל תשובה נקלע לאירוע משפחתי ,בהכשר שאינו סומך עליו לענין זבוב שנותן טעם לפגם מ"מ מחמירין לענין תולע בפרי דנותן
כהרבנות ודומיהן ,ונאלץ לאכול מעט ,ולכן נמנע מלאכול את הדגים טעם לשבח .אבל ביד יהודה בסימן ק"ד הקשה על הש"ך ,וכתב
והבשר ,ואכל רק את הסלטים שהוגשו כמנה ראשונה ,לאחר שהפריש הפמ"ג בסימן פ"ד דנוהגין העולם להתיר כהט"ז ,וכ"כ עוד הרבה
מהם תרומות ומעשרות כראוי .ולאחר שאכל נודע לו שהירקות אחרונים כמבואר בדרכ"ת בסימן ק"ד.
והנה כל המחלוקת היא האם הטעם הוא של התולע טעם מושבח או העליים שהיו בסלטים אינם תחת פיקוח והשגחה לענין התולעים,
לא ,אבל אין ספק שהתולעת היא מאוסה ,אף אם טעמה מושבח. ורק עוברים רחיצה בבית החרושת .ודמעתו על לחיו שהיה בטוח שכל
הירקות היום הם של חסלט והדומה להם ,שכולם נקיים ובדוקים ,מה
יעשה עם הלאווין המרובים שעבר באכילתו וטמטמם את נפשו ולבבו .ולפ"ז רציתי לומר מהלך מחודש .דבשו"ת שיבת ציון סימן כ"ח עמד
בדברי רש"י חולין ס"ו ע"א א"ר לא לישפי אינש שיכרא בצבייתא כתב השו"ע בשו"ע יו"ד פ"ד סעיף ד' כל מיני פירות שדרכן להתליע
באורתא דילמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפל לכסא והוי עובר כשהם מחוברים לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכן שמא יש בו תולעת
משום שרץ השורץ על הארץ .ופרש"י שאם תיפול תולעת על הקשין וכו' .והרמ"א מוסיף וכותב וז"ל ולא מהני בהו אם בדק הרוב אלא
לא יראנו ומשם תיפול על הכלי ולמחר כשיראנו יהא סבור שלא צריך לבדוק כולם דהוי מיעוט השכיח .והוא מדברי הרשב"א בתה"א
יצתה מן השכר לקשין ותולעת המים מותרת .ותמוה למה הוצרך ובתשובה סימן רע"ד .וביאר הש"ך דהטעם דאין סומכין על הרוב
רש"י לומר מחשש שיראנו למחר ויהא סובר שלא פירש וישתה, דדמיא לבדיקת הריאה בריש סימן ל"ט שהוא מיעוט המצוי ,ואין
והרי אף אם לא יראה התולעת וישתה ג"כ נכשל באיסור בשוגג סומכין במיעוט המצוי על בדיקת הרוב ,והוא מדברי הרשב"א שם.
כשישתה תולעת .ובאמת הרמב"ם והטוש"ע כתבו סתם דאין לסנן ולסמוך על מה שרוחצים את הירקות בבית החרושת ,שניקו אותם
בקיסמין ובקשין בלילה שמא יחזרו ויפלו לתוך הכלי ויבוא לשתותן. מהתולעים שבהם ,או שנחשבים כבר לאינו מיעוט המצוי ,קשה מאד,
ולזה חידש רש"י בכוונה פירש שיראה התולעת ,דלמאי דקיי"ל בכל דכבר כתב החת"ס בתשובה הביאו הפת"ש ביו"ד שם דרחיצה לא
התורה דבר שאין מתכוון אף לכתחילה מותר ,אם תולעים טעמם
פגום ,הו"ל דשא"מ שמותר בכל האיסורין כיון שאינו נהנה .ולכך מהני בפירות שהוחזקו בתולעים ,ע"ש.
ס"ל לרש"י דמשום שמא ישתה בלי כוונה אין לאסור ,ולכן כתב רש"י
שישתה למחר ויראה התולעת ויהיה מתכוון לשתותו והו"ל בכוונה, ולפי זה האוכל ירקות אלו ,אכן נכשל בשוגג באכילת איסורים .אמנם,
חשבתי לחדש דבר מה כדי להקל על כאבו בעבירה שעבר.
ותחילה אפתח בנידון שמצוי מאד ,שאדם מניח מחבת לטגן דבר מה ,אלא שיסבור שלא פירש ומותר .אלא שהדבר תלוי אם טעם תולעת
ועד שמביא את הביצה או את הירקות רואה הוא פרפר או שרץ אחר נחשב לפגום או לא ,דאם טעם תולעת אינו פגום אלא מושבח הו"ל
מת בתוך המחבת .ויש לדון מה דין המחבת .דלכאורה יש כאן בליעה כמתעסק בחלבים ועירות שחייב גם בלי כונה שכן נהנה .וא"כ בנידון
של איסור במחבת ,וכיון שאין אנו בקיאין בצלי בין שמן לכחוש בעינן שאלתנו שלא ידע שהירקות מתולעים וכוונתו היתה לאכול הירקות,
ואינו מתכוון לאכול התולעים הו"ל דאש"מ ,ויהיה תלוי אם נהנה ששים וכדי נטילה והמחבת צריך הכשרה.
אבל דלענין זבובים מבואר בשו"ע יו"ד סימן ק"ד ס"ג דדברים מהתולעים או לא.
המאוסים שנפשו של אדם קצה בהם ,כנמלים וזבובים סגי ברוב אבל נראה לומר שאפילו שטעם התולעת אינו פגום ,ושייך להנות
לבטלן ,וכמ"ש הרמ"א בסימן ק"ז ס"ב ,וכן המנהג פשוט אע"פ שיש ממנו ,מ"מ הרי מה שנהנה בחלבים הוא מהחלבים עצמן ,ואילו כאן
מחמירין .אלא דהש"ך בסימן ק"ז סק"ז כתב דשלא בהפסד מרובה נהנה מהירקות ולא מן התולעים ,דאטו חפץ ומרגיש בטעמם .ועוד,
או שעת הדחק בעינן ששים כשיטת הגהות שערי דורא המובא בב"י דהרי כתב הפמ"ג באו"ח סימן תע"ה דאף דאמרינן בחלבים שכן
נהנה מ"מ היכא דמכוון בסוף סימן ק"ד ,ודעת האו"ה כלל כ"ז דין א' ,דס"ל דגם פליטת טעם
להיפוך שלא להנות לא של זבוב ושאר שרצים פגומים
שייך לומר שכן נהנה ,וא"כ אוסרים ובעינן ששים כדי
אין ספק שאותו אברך לבטלן .אבל הפמ"ג שם בשפ"ד
ודאי מכוון שלא להנות סק"ז כתב דהעולם נוהגין להקל
ולא לאכול תולעים ,ואינו כהשו"ע ורוב האחרונים ,הלא
דומה לאוכל אותם ממש המה הט"ז והפר"ח דסגי ברוב
שלא מועיל כשאינו מכוון, כשנמחה גופן לתוכו ,ואם לא
דסו"ס אוכל איסור ,אבל נמחה גופו אלא רק טעמו מותר
היכא שמתעסק לענין אפילו בלא רוב כמבואר בפמ"ג
אכילה ומכוון שלא להנות
ובדרכ"מ בסימן ק"ז סקכ"ד.
ודאי מהני ,דכה"ג לא הוי אלא דכל זה בזבובים ,אבל
הנאה כלל .אא"כ נחדש לענין תולעת שנמצאת בתוך
ונאמר שאחרי שדלעתו המחבת ,נחלקו הפוסקים האם
אין כאן יותר תולעים ,א"כ טעמו פוגם כמו זבוב ,או דשאני
דעתו לאכול כל מה שלפניו, תולע בפרי שנותן טעם לשבח,
ונחשב כמתכוון לאכול דהט"ז בסימן צ"ו סקי"ג הביא
גם את הירקות וגם את אשדוד ,054-428-1168אשקלון ,058-738-9555מודיעין עלית ,052-761-1452רמות ,02-762-9538 מהתו"ח כלל נ"א ד"ג ,דדין
התולעים ששם ,שאף הם ראש העין ,08-974-0406 ,054-286-1175אור יהודה .052-260-6750קרית גת /מלאכי ,055-668-5552/050-411-5213 התולעת כמו זבוב דנותן טעם
חלק מהאוכל ,ומשלימים לו לפגם .אבל הש"ך בסימן פ"ד
את הנאתו מהירקות ,וצ"ע. מושב קוממיות ,052-784-9883נתיבות ,050-593-9017בני ברק ,052-764-2264טבריא ,055-668-5557 מוכיח מהרשב"א דאף המקילין
חיפה ,052-767-4357רמת בית שמש ,052-763-5617 ,052-762-9538הר נוף 053-4197361
מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ 2
