Page 2 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים
P. 2

‫עיוני הלכה‬

                                    ‫הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א‬

                              ‫רב קהילת "שערי תבונה" והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"‬

                          ‫אכל בשוגג ירקות מתולעים שאינן בדוקים‪,‬‬
                                  ‫משום שחשב שהם בדוקים‪.‬‬

‫בעל תשובה נקלע לאירוע משפחתי‪ ,‬בהכשר שאינו סומך עליו לענין זבוב שנותן טעם לפגם מ"מ מחמירין לענין תולע בפרי דנותן‬

‫כהרבנות ודומיהן‪ ,‬ונאלץ לאכול מעט‪ ,‬ולכן נמנע מלאכול את הדגים טעם לשבח‪ .‬אבל ביד יהודה בסימן ק"ד הקשה על הש"ך‪ ,‬וכתב‬

‫והבשר‪ ,‬ואכל רק את הסלטים שהוגשו כמנה ראשונה‪ ,‬לאחר שהפריש הפמ"ג בסימן פ"ד דנוהגין העולם להתיר כהט"ז‪ ,‬וכ"כ עוד הרבה‬

                          ‫מהם תרומות ומעשרות כראוי‪ .‬ולאחר שאכל נודע לו שהירקות אחרונים כמבואר בדרכ"ת בסימן ק"ד‪.‬‬

‫והנה כל המחלוקת היא האם הטעם הוא של התולע טעם מושבח או‬        ‫העליים שהיו בסלטים אינם תחת פיקוח והשגחה לענין התולעים‪,‬‬
    ‫לא‪ ,‬אבל אין ספק שהתולעת היא מאוסה‪ ,‬אף אם טעמה מושבח‪.‬‬      ‫ורק עוברים רחיצה בבית החרושת‪ .‬ודמעתו על לחיו שהיה בטוח שכל‬
                                                              ‫הירקות היום הם של חסלט והדומה להם‪ ,‬שכולם נקיים ובדוקים‪ ,‬מה‬

‫יעשה עם הלאווין המרובים שעבר באכילתו וטמטמם את נפשו ולבבו‪ .‬ולפ"ז רציתי לומר מהלך מחודש‪ .‬דבשו"ת שיבת ציון סימן כ"ח עמד‬

‫בדברי רש"י חולין ס"ו ע"א א"ר לא לישפי אינש שיכרא בצבייתא‬      ‫כתב השו"ע בשו"ע יו"ד פ"ד סעיף ד' כל מיני פירות שדרכן להתליע‬
‫באורתא דילמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפל לכסא והוי עובר‬        ‫כשהם מחוברים לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכן שמא יש בו תולעת‬
‫משום שרץ השורץ על הארץ‪ .‬ופרש"י שאם תיפול תולעת על הקשין‬       ‫וכו'‪ .‬והרמ"א מוסיף וכותב וז"ל ולא מהני בהו אם בדק הרוב אלא‬
‫לא יראנו ומשם תיפול על הכלי ולמחר כשיראנו יהא סבור שלא‬        ‫צריך לבדוק כולם דהוי מיעוט השכיח‪ .‬והוא מדברי הרשב"א בתה"א‬
‫יצתה מן השכר לקשין ותולעת המים מותרת‪ .‬ותמוה למה הוצרך‬         ‫ובתשובה סימן רע"ד‪ .‬וביאר הש"ך דהטעם דאין סומכין על הרוב‬
‫רש"י לומר מחשש שיראנו למחר ויהא סובר שלא פירש וישתה‪,‬‬          ‫דדמיא לבדיקת הריאה בריש סימן ל"ט שהוא מיעוט המצוי‪ ,‬ואין‬
‫והרי אף אם לא יראה התולעת וישתה ג"כ נכשל באיסור בשוגג‬         ‫סומכין במיעוט המצוי על בדיקת הרוב‪ ,‬והוא מדברי הרשב"א שם‪.‬‬
‫כשישתה תולעת‪ .‬ובאמת הרמב"ם והטוש"ע כתבו סתם דאין לסנן‬         ‫ולסמוך על מה שרוחצים את הירקות בבית החרושת‪ ,‬שניקו אותם‬
‫בקיסמין ובקשין בלילה שמא יחזרו ויפלו לתוך הכלי ויבוא לשתותן‪.‬‬  ‫מהתולעים שבהם‪ ,‬או שנחשבים כבר לאינו מיעוט המצוי‪ ,‬קשה מאד‪,‬‬
‫ולזה חידש רש"י בכוונה פירש שיראה התולעת‪ ,‬דלמאי דקיי"ל בכל‬     ‫דכבר כתב החת"ס בתשובה הביאו הפת"ש ביו"ד שם דרחיצה לא‬
‫התורה דבר שאין מתכוון אף לכתחילה מותר‪ ,‬אם תולעים טעמם‬
‫פגום‪ ,‬הו"ל דשא"מ שמותר בכל האיסורין כיון שאינו נהנה‪ .‬ולכך‬                                      ‫מהני בפירות שהוחזקו בתולעים‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫ס"ל לרש"י דמשום שמא ישתה בלי כוונה אין לאסור‪ ,‬ולכן כתב רש"י‬
‫שישתה למחר ויראה התולעת ויהיה מתכוון לשתותו והו"ל בכוונה‪,‬‬     ‫ולפי זה האוכל ירקות אלו‪ ,‬אכן נכשל בשוגג באכילת איסורים‪ .‬אמנם‪,‬‬
                                                                         ‫חשבתי לחדש דבר מה כדי להקל על כאבו בעבירה שעבר‪.‬‬

‫ותחילה אפתח בנידון שמצוי מאד‪ ,‬שאדם מניח מחבת לטגן דבר מה‪ ,‬אלא שיסבור שלא פירש ומותר‪ .‬אלא שהדבר תלוי אם טעם תולעת‬

‫ועד שמביא את הביצה או את הירקות רואה הוא פרפר או שרץ אחר נחשב לפגום או לא‪ ,‬דאם טעם תולעת אינו פגום אלא מושבח הו"ל‬

‫מת בתוך המחבת‪ .‬ויש לדון מה דין המחבת‪ .‬דלכאורה יש כאן בליעה כמתעסק בחלבים ועירות שחייב גם בלי כונה שכן נהנה‪ .‬וא"כ בנידון‬

‫של איסור במחבת‪ ,‬וכיון שאין אנו בקיאין בצלי בין שמן לכחוש בעינן שאלתנו שלא ידע שהירקות מתולעים וכוונתו היתה לאכול הירקות‪,‬‬

‫ואינו מתכוון לאכול התולעים הו"ל דאש"מ‪ ,‬ויהיה תלוי אם נהנה‬     ‫ששים וכדי נטילה והמחבת צריך הכשרה‪.‬‬

                          ‫אבל דלענין זבובים מבואר בשו"ע יו"ד סימן ק"ד ס"ג דדברים מהתולעים או לא‪.‬‬

‫המאוסים שנפשו של אדם קצה בהם‪ ,‬כנמלים וזבובים סגי ברוב אבל נראה לומר שאפילו שטעם התולעת אינו פגום‪ ,‬ושייך להנות‬

‫לבטלן‪ ,‬וכמ"ש הרמ"א בסימן ק"ז ס"ב‪ ,‬וכן המנהג פשוט אע"פ שיש ממנו‪ ,‬מ"מ הרי מה שנהנה בחלבים הוא מהחלבים עצמן‪ ,‬ואילו כאן‬

‫מחמירין‪ .‬אלא דהש"ך בסימן ק"ז סק"ז כתב דשלא בהפסד מרובה נהנה מהירקות ולא מן התולעים‪ ,‬דאטו חפץ ומרגיש בטעמם‪ .‬ועוד‪,‬‬

‫או שעת הדחק בעינן ששים כשיטת הגהות שערי דורא המובא בב"י דהרי כתב הפמ"ג באו"ח סימן תע"ה דאף דאמרינן בחלבים שכן‬

‫נהנה מ"מ היכא דמכוון‬                                          ‫בסוף סימן ק"ד‪ ,‬ודעת האו"ה כלל כ"ז דין א'‪ ,‬דס"ל דגם פליטת טעם‬

‫להיפוך שלא להנות לא‬                                                                                                              ‫של זבוב ושאר שרצים פגומים‬

‫שייך לומר שכן נהנה‪ ,‬וא"כ‬                                                                                                         ‫אוסרים ובעינן ששים כדי‬
‫אין ספק שאותו אברך‬                                                                                                               ‫לבטלן‪ .‬אבל הפמ"ג שם בשפ"ד‬
‫ודאי מכוון שלא להנות‬                                                                                                             ‫סק"ז כתב דהעולם נוהגין להקל‬
‫ולא לאכול תולעים‪ ,‬ואינו‬                                                                                                          ‫כהשו"ע ורוב האחרונים‪ ,‬הלא‬
‫דומה לאוכל אותם ממש‬                                                                                                              ‫המה הט"ז והפר"ח דסגי ברוב‬
‫שלא מועיל כשאינו מכוון‪,‬‬                                                                                                          ‫כשנמחה גופן לתוכו‪ ,‬ואם לא‬
‫דסו"ס אוכל איסור‪ ,‬אבל‬                                                                                                            ‫נמחה גופו אלא רק טעמו מותר‬
‫היכא שמתעסק לענין‬                                                                                                                ‫אפילו בלא רוב כמבואר בפמ"ג‬
‫אכילה ומכוון שלא להנות‬
                                                                                                                                    ‫ובדרכ"מ בסימן ק"ז סקכ"ד‪.‬‬

‫ודאי מהני‪ ,‬דכה"ג לא הוי‬                                                                                                          ‫אלא דכל זה בזבובים‪ ,‬אבל‬
‫הנאה כלל‪ .‬אא"כ נחדש‬                                                                                                              ‫לענין תולעת שנמצאת בתוך‬
‫ונאמר שאחרי שדלעתו‬                                                                                                               ‫המחבת‪ ,‬נחלקו הפוסקים האם‬

‫אין כאן יותר תולעים‪ ,‬א"כ‬                                                                                                         ‫טעמו פוגם כמו זבוב‪ ,‬או דשאני‬

‫דעתו לאכול כל מה שלפניו‪,‬‬                                                                                                         ‫תולע בפרי שנותן טעם לשבח‪,‬‬

‫ונחשב כמתכוון לאכול‬                                                                                                              ‫דהט"ז בסימן צ"ו סקי"ג הביא‬

‫גם את הירקות וגם את‬              ‫אשדוד ‪ ,054-428-1168‬אשקלון ‪ ,058-738-9555‬מודיעין עלית ‪ ,052-761-1452‬רמות ‪,02-762-9538‬‬           ‫מהתו"ח כלל נ"א ד"ג‪ ,‬דדין‬
‫התולעים ששם‪ ,‬שאף הם‬       ‫ראש העין ‪ ,08-974-0406 ,054-286-1175‬אור יהודה ‪ .052-260-6750‬קרית גת ‪/‬מלאכי ‪,055-668-5552/050-411-5213‬‬  ‫התולעת כמו זבוב דנותן טעם‬
‫חלק מהאוכל‪ ,‬ומשלימים לו‬                                                                                                          ‫לפגם‪ .‬אבל הש"ך בסימן פ"ד‬
‫את הנאתו מהירקות‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬         ‫מושב קוממיות ‪ ,052-784-9883‬נתיבות ‪ ,050-593-9017‬בני ברק ‪ ,052-764-2264‬טבריא ‪,055-668-5557‬‬        ‫מוכיח מהרשב"א דאף המקילין‬
                                     ‫חיפה ‪ ,052-767-4357‬רמת בית שמש ‪ ,052-763-5617 ,052-762-9538‬הר נוף ‪053-4197361‬‬

                          ‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ‬                                                                                          ‫‪2‬‬
   1   2   3   4   5   6   7