Page 1 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים
P. 1
מאורות הכשרות
גליון מס' 7 במה הלכתית מדעית לליבון נושאי הכשרות
בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכשרות • תשרי תש"פ
הגאון רבי ישראל מאיר לוינגר שליט"א
דבר העורך ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"
חרקים – תשרי ,בחרנו בחרקים היות תולעים
וחודש תשרי מזמן לנו הרבה מפגשים נושא התולעים הוא נושא מעניין .אכילת התולעים היא אכילה בקטריות לחיידקים .מבחינה מדעית הבקטריות הן צמחים ,בעוד
עם צורך בבדיקת חרקים ,חשבנו
מיוחדת .בכל שאר איסורי אכילה ישנה כוונה לאכול ואם אכל החיידקים הם בעלי חיים .מה היא ההגדרה ההלכתית? למעשה,
לנכון להתעכב על נושא החרקים.
כמובן זה נושא שמתחדש כל הזמן וכיוון לאכול ואכלת כשיעור ,עבר על איסור האכילה .ברוב איסור ה'תולעים' חל רק ביצורים נראים ,אלא שגם הגדרת
הן פיתוחים חדשים למניעת חרקים,
בנושא השטיפות והגידולים ,והן איסורי האכילה ישנו איסור פשוט ומוגדר .הדוגמאות הבולטות ,הנראים די קשה .הם צריכים להיראות בעיין .אם אינם נראים רק
אפשרויות בדיקה יותר בקלות. מופיעות הן מעולם הצומח והן מעולם החי .דוגמא מעולם הצומח :בעזרת זכוכית מגדלת ,אין צורך לבדוק אחריהם .לכן ,כל נקודה
לדעתי זה הנושא כמעט הכי חשוב
מבחינת כשרות ,שהרי מדובר בגופו ערלה :שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא ייאכל ,ובשנה הרביעית נראית ,צריכה להיבדק.
של איסור ולא בטעם או תולדות של
האיסור ,זהו גם נושא שמצריך כמות הרב משה ויא הכין לנו ספר שימושי' :בדיקת המזון כהלכה' .ספר יהיה כל פריו ...אדם האוכל פרי בשלוש השנים הראשונות חייב
גדולה של סבלנות ויראת שמים ,וגם זה ילמד אותנו שני דברים :א .איזה יצורים אנו עומדים לפגוש מלקות ,ברביעית הוא חייב אם הפרי לא נפדה .מעולם החי
מקצוענות להכיר את סוגי החרקים דוגמא פשוטה היא :כל אשר לו סנפיר וקשקשת ...וכל אשר אין
באיזה מזון ,ב .כיצד לבדוק וכיצד לטפל בנושא. לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים ...ושקץ יהיו לכם ,מבשרם
ואת תכונותיהם. לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו .החיוב על האכילה הוא רק כשיש
שוחחנו עם מומחים ואחד הנושאים כשדברתי עם הרב ויא ואמרתי לו ,שהוא אוסר עלינו את כל
שלא נגענו בעלון הוא ה'עקבות' שעל המזונות .הוא ענה ואמר ,שטענה זו הושמעה לחפץ חיים .הוא הנאת החיך.
ידי שמכירים את הסימנים המעידים ענה :לא באתי לאסור ,אלא להתיר את המותר ,מה כן מותר
על המצאותם יודעים מתי צריך לעומת זאת ,השרצים ,אליהם שייכים התולעים ,החרקים ושלבי
לדבר. הגידול שלהם ,אינם נאכלים בחברה התרבותית .יש ארצות
בדיקה ומתי לא .עוד חזון למועד. בהם עוגת נמלים היא 'דליקטס' .בחברה שלנו מתרוצצת בדיחה
בעלון זה יהיה טעימה קלה מן הנושא ובכן ,מה עושים לבער את נגע ה'תולעים'? יש עקרונית ארבע האומרת :מה גרוע מאם נשכת לתוך תפוח ומצאת בו תולעת.
ובעזרת השם עוד חזון למועד ,נשמח שיטות בשימוש .א .הדברה כימית – זו נעשית באמצעות פיזור השני עונה שתי תולעים .התשובה הנכונה היא :חצי תולעת ,שכן
רעלים בשטח ,שהמזיקים לא יוכלו להתפתח .חיסרון השיטה:
לתגובות והארות ומאמרים בנושא. הרעלים אינם בלתי מסוכנים לאדם ,ולכן צריך לשטוף טוב את אכלת את חציה הראשון.
העלים או הפירות ,וגם אז אין הבטחה שלא יישאר רעל .ב .הדברה
יהודה לוינגר ביולוגית – פיזור זכרים מעוקרים בשדה .תכונתם של מרבית בכלל איסורי האכילה ,מוצאים איסור אכילה ,ולאכילה יש שיעור
החרקים היא ,שהנקבה מזדווגת רק פעם אחת .אם הנקבות בכמות .בדרך כלל מינימום האיסור ,שמחייב עונש ,הוא כזית.
לתגובות: מגיעות לאיזור בו מפוזרים זכרים עקרים ,סיכוי ההזדווגות בשרצים ישנו הרעיון של ברייה .ברייה שנבראה ע"י הקב"ה
053-4197361 עם זכר עקר גדולים .התוצאה תהיה שהביצים שהנקבה תטיל, נחשבת למשהו שלם ,ולכן העונש על אכילתה הוא באכילת דבר
תהיינה עקרות ולא יגדלו מהן רימות ('תולעים' ולא יצאו מהם
הכמבדשא"צורורת שלם ,קטן ככל שיהיה.
המו"ל: הגמרא מביאה בשני מקומות את הקטע הבא :אכל פוטיתא דור חדש של חרקים) .בשתי השיטות הצליחו רוב המגדלים
בד"ץ "מאור הכשרות" לוקה ארבע ,נמלה לוקה חמש ,צירעה לוקה שש .פוטיתא הוא להשמיד חלק מהחרקים שגורמים לתולעי הפירות .הנגיעות של
רח' הרוא"ה ,20רמות ירושלים שרץ מים קטן ועליו נאמר שלוקין על אכילתו ארבעה מלקיות .רוב הפירות של עצי הפרי הנשירים (פירות הגלעין ודמויי התפוח)
טלפון02-6571111 :
האיסורים הם :בפרשת הדגים נאמר מבשרם לא תאכלו .בנוסף נמוכה מאד .ג .גידול בחממות אטומות .גידולים אלה גדלים ללא
לכך נמצא :אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ וכתוב קשר לעולם החיצוני .מכיוון שרוב ה'תולעים' הם זחלי חרקים
ולא תטמאו בהם .הרי כאן שלושה .כמו"כ נאמר :וכל אשר מעופפים ,ניתן למנוע כניסת חרקים מעופפים לתוך החממה.
אין סנפיר וקשקשת במים ...לא תאכלו .הרי נמצאים ארבעה התוצאה נקראת 'ירקות גוש קטיף' או 'ירק מגידול מיוחד ללא
פסוקים .מכיוון שאין הפרדה והסברה ,מסיקה התורה שבעל פה ,חרקים' ,שנמכר עם הכשרים רבים.
כקוריוז מעניין :חבילת ירק כזו נשלחה לארה"ב .צוות רבנים שמצרפים ומוסיפים את האיסורים .אחד הפסוקים שנאמרו לעיל,
פתח ושטף באופן שטחי את החסה ונמצאו במי השטיפה תולעים. הוא רק לשרץ המים .לכן ,בנמלה מוצאים שני פסוקים נוספים
הם התחילו לחשוש שמא הדבר (גידול ללא תולעים) אינו נכון. עבור שרץ הארץ :כל השרץ השורץ על הארץ ועוד פסוק כל הולך
התברר שהיו תולעים במי הברז ששמשו
על גחון ...הרי יש חמישה איסורים .לגבי
לשטיפה .הירק היה נקי. שרץ העוף ,כדוגמת הצירעה ,שהיא גם
שרץ הארץ ,נוסף עוד פסוק :וכל שרץ
הנקודה הרביעית לטיפול בבעיה ,היא,
לנקות מחרקים .לצורך זה יש לבדוק העוף ...הרי יש איסור שישי.
כל פרי וכל עלה .אפשר לתת כלל :אם
יש נגיעות ,אז לא כדאי לבדוק .מאידך, הגמרא מביאה :ריסק תשעה נמלים
אם בודקים מדגם מייצג והוא נקי, ואחד חי והשלים לכזית ,לוקה
אפשר לסמוך שגם האחרים הם נקיים. (המלקיות דלעיל) על הנמלה ועוד
מלקות אחד על כזית נבילה.
שתי השיטות העקרוניות לנקות גלגול מלא של החרק ,זבוב הפירות .הזבובה היות ואיסור אכילת שרצים חמור ,היינו
מחרקים הן שטיפות במים וחמרי ניקוי מטילה את הביצים על עלים או פירות או זקוקים להגדרות מדויקות ודווקא אלו
או שיטות השוברות ומפוררות את ביצי לתוך הפרי .מהביצה בוקע זחל .הוא נמצא חסרות לנו .לפני שנים רבות ישבתי
ורימות החרקים ואז הם נחשבים כאינם בישיבה של הרבנות הראשית ,בה
– כי לא מדובר בבריה אלא בחלקי במשך חייו בעלה או בפרי .הוא גדל ,בתחילה השתתף גם פרופ' זאב לב ז"ל .במהלך
ברייה ,שאין בהם איסור בריה ,אלא הוא קטן וגדל .בכל התקופה הזו הוא נראה הישיבה הפנה הרב שמעון אפרתי,
בחלקי איסור ,שהחיוב הוא רק בכזית. שהיה ראש מחלקת הכשרות ,שאלה
זוחל במקום גידולו .אחר כך הוא הופך אל פרופ' לב" :האם יצור מסוים הוא
כיצד לבדוק פירות ,ירקות ,בשר ודגים לגולם וממנו בוקע הזבוב הבוגר. חי או צומח?" ענה לו פרופ' לב" :תן לי
ויתר חומרי המזון וכיצד לנקותם – הגדרה הלכתית מה הוא צומח ומה הוא
כדאי ללמוד בספר 'בדיקת המזון
בעל חיים ואענה על שאלתך".
כהלכה'.
ביצורים החד-תאיים אנו מבדילים בין
עיצוב :צ.בלס לקבלת העלון ,הערות והארות ,בקשות m025344209@gmail.com -
מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ 1
