Page 4 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים

‫התולע‪ ,‬כמבואר בדבריהם‪ ,‬ולכך שרי היין שרף‬ ‫הגאון הרב דב לנדא שליט"א‬ ‫בפר' השבוע‪ ,‬פר' תבוא‪ ,‬בה מפורטים העונשים‬
‫הנעשה מהם‪ .‬ואין כאן מבטל איסור לכתחילה‪,‬‬ ‫שיבואו חס ושלום על עם ישראל‪ ,‬באם לא ישמעו‬
‫כיון שאין מכוונים לבטל טעם התולע ואין מכוונין‬ ‫ירושלים תובב"א‬ ‫בקול ה'‪ .‬נאמר ((דברים כח‪ ,‬לט‪" ).‬כרמים תטע‬
‫אלא להוציא טעם מן הפרי‪ .‬וכן פסק הטור א"ח‬ ‫ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו‬
‫בהלכות פסח (סי' תנ"ג) גבי חיטין שאכלו מהם‬ ‫ענבים מתולעים‬
‫עכברים‪ ,‬וז"ל‪ :‬ועוד אפילו אם יש בהם נשוכין ‪-‬‬ ‫התלעת"‪.‬‬
‫אינו אחד מאלף‪ ,‬ומתבטלין הם כשיטחן‪ ,‬ואין כאן‬ ‫וערוך השולחן (יו"ד סי' פ"ד סעיף כ"ו) כותב‬
‫משום מבטלין איסור לכתחילה‪ ,‬שאינו טוחן כדי‬ ‫בנושא‪ ,‬ובתוך דבריו נראה קצת תמיה בדבריו‬ ‫בעקבות דברים אלה ננסה לבדוק מה מצב‬
‫לבטלם‪ .‬עכ"ל הטור‪ .‬וכן הביא הב"י בי"ד (סי'‬ ‫על דברי הרמב"ן‪ ,‬אף אם לא אמרם מפורש נגד‬ ‫הענבים בזמננו‪ ,‬ופועל יוצא מכך עלינו לדעת‬
‫פ"ד בשם א"ח) וז"ל‪ :‬מעש' שנפלו נמלים בכלי‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬וז"ל‪ :‬מיהו אותם התולעים המתהוים‬ ‫האם מותר לאכול את הענבים שיש כיום בשוק‪,‬‬
‫הדבש‪ ,‬והורה שיחמם הדבש עד שיהא נתך ויסננו‬ ‫בחומץ או בשארי משקין‪ ,‬שיש להם דמות כנפים‪,‬‬ ‫וכמובן האם אפשר לשתות יין המשווק בעולם;‬
‫וכו'‪ ,‬ואין כאן משום מבטל איסור שאין כוונתינו‬ ‫ודרכן לעופף מתוך המשקה לאויר וליפול לתוכן ‪-‬‬
‫אלא לתקן הדבש עכ"ל‪ .‬הרי שלא הצריך אלא‬ ‫ודאי אסורים‪ ,‬כיון שדרכן בכך‪ ,‬ואינו מותר אלא‬ ‫האם אין לחשוש שמא יש בו או היו בו תולעים‪.‬‬
‫לסנן כדי שלא יהא מממשות האיסור בעין‪ ,‬אבל‬ ‫אותן שאין להם כנפים‪ .‬כן כתב אחד מהגדולים‬
‫הטעם נתבטל‪ ,‬ואין כאן מבטל האיסור לכתחילה‪,‬‬ ‫[פמ"ג בש"ד סק"י בשם דמש"א]‪ .‬והרבה תמוה‬ ‫המציאות הידועה בימינו שאכן קיים חשש‬
‫כיון שאינו מתכוון לכך‪ .‬הוא הדין נמי בנדון דידן‬ ‫לי‪ ,‬דאיך השתמטו רבותינו הראשונים לבאר לנו‬ ‫לתולעים בענבים‪,‬בפרט כאשר הענבים בתהליך‬
‫שאין שום ממשות מפירות ותולעים ביין שרף אלא‬ ‫דין כזה המצוי בכל יום‪ ,‬ועינינו רואות בחומץ‬ ‫של רקבון‪ .‬כמו"כ‪ ,‬כאשר נעשה היין בצורה לא‬
‫הטעם מהם‪ ,‬וטעם של תולעים נתבטל‪ ,‬ואין אנו‬ ‫מלא יתושים עם כנפים‪ ,‬ובבישולן ניכרים יותר‪,‬‬ ‫מקצועית ומענבים פצועים‪ ,‬ניתן למצוא תולעים‬
‫ואיך הניחו מכשול כזה לפני עדת בנ"י? ועוד דכפי‬ ‫ביין ובכלל באזור בו הוא נמצא ובתוך החביות‬
‫מכוונים לבטל הטעם‪ ,‬דבר פשוט הוא דשרי‪.‬‬ ‫הראות כחותיהם חלושים ואין להם כח לעוף מן‬
‫המים לאויר‪ ,‬ולמה לנו להחזיק ריעותא ולכן צ"ע‬ ‫נמצא יבחושים‪.‬‬
‫בשו"ת רב פעלים (ח"א יו"ד סי' כ"ה) מביא בשם‬ ‫לדינא והמחמיר יחמיר לעצמו ותבוא עליו ברכה‪.‬‬
‫החקרי לב (יו"ד ח"א סי' נ"ג)‪ ,‬שנשאל בחרצנים‬ ‫ונפתח בנושא היבחושים שביין‪.‬‬
‫של ענבים או צימוקין השרויים במים כדי להוציא‬ ‫תולעים שביין‬
‫מהם שכר‪ ,‬שהתליעו וא"א לבררם‪ ,‬אם מותר‬ ‫האם היבחושים מותרים באכילה‬
‫להוציא מהם יין שרף‪ ,‬מטעם דאין כאן תערובת‬ ‫כפי שהזכרנו‪ ,‬כאשר נעשה יין מענבים שהם‬
‫ממשות האיסור ואינו אלא זיעה בעלמא‪ ,‬או דלמא‬ ‫בתהליך רקבון נמצא בו תולעים‪ ,‬וכאן מתעוררות‬ ‫במס' חולין (סז‪ ).‬נאמר על האמור בפר' שמיני‬
‫גם זה אסור משום שאין מבטלין איסור לכתחילה‪.‬‬ ‫כמה שאלות‪ .‬האחת‪ ,‬האם נותני הכשרות ביקב‬ ‫(ויקרא יא) "כל השרץ השורץ על הארץ"‪ ,‬כוונתו‬
‫והאריך בדין זה של אין מבטלין איסור לכתחילה‪,‬‬ ‫צריכים לעשות פעולות שלא יהיו תולעים אף‬ ‫לרבות לאיסור את היבחושים שסיננן‪ .‬ומכאן אנו‬
‫ואסף וקביץ דברי הראשונים והאחרונים‪ ,‬והביא‬ ‫בתחילת הייצור‪ ,‬למרות שהיין עובר סינונים‪,‬‬
‫(שם סי' נ"ד) בשם הבית דוד שנשאל על כך‪,‬‬ ‫שהרי אם נשטוף את הענבים לפני סחיטתן הדבר‬ ‫למדין שאם לא סיננן ‪ -‬הם מותרים‪.‬‬
‫ובסוף דבריו כתב בזה"ל‪ :‬ומ"מ יש להתיר‬ ‫יהיה לא יעיל‪ ,‬משום שישנן תולעים הנמצאות‬
‫בחרצנים וצמוקין להוציא מהם יין שרף‪ ,‬מהטעם‬ ‫תחת הקליפה‪ ,‬ואף אלה שמחוץ לענב ‪ -‬אם לא‬ ‫ומה הם אותם היבחושים? אומר רש"י ז"ל‪ :‬כמין‬
‫שביארתי‪ ,‬דכיון דע"י התולעים אזיל לאיבוד ואין‬ ‫נשרה את הענבים במים רבים הם לא ירדו‪ ,‬זאת‬ ‫יתושין דקין הנמצאות במרתפות של יין‪.‬‬
‫להם תקנה חשיב דיעבד‪ ,‬ואין כאן משום מא"ל‪,‬‬ ‫בנוסף לכך שטעם היין ייפגם ויזיק לתהליך ייצור‬
‫ואף שיש חולקים יש להתיר מטעם דהוי ס"ס‪,‬‬ ‫היין‪ .‬בנוסף‪ ,‬בכלל אנו חייבים לסנן את היין שמא‬ ‫ובמס' זבחים (כב‪ ).‬דנים בשאלה מה נכלל בכלל‬
‫וגם יש עוד סניף להתיר מ"ש פני יהושע‪ ,‬דיין‬ ‫מים שיוכלו להשתמש בהם בכיור שבבית המקדש;‬
‫שרף שהוציא מאיסור אינו אסור מן התורה‪ ,‬ובית‬ ‫יש בו תולעים‪.‬‬ ‫וכן מים למי המקוה‪ .‬ואמרו שאי אפשר להשתמש‬
‫הרואה התיר חרצנים מתולעים ליין שרוף‪ ,‬גם‬ ‫ביבחושים‪ ,‬אף שהם נוצרים מהמים‪ .‬ופי' שם‬
‫מחב"ר הביא מן מהר"ש הלוי שהתיר‪ ,‬ולי נראה‬ ‫תשובה לכך נמצא בשו"ת הרמב"ם (סי' קע"ה)‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬יבחושין ‪ -‬כמין יתושין בלא כנפים‪ ,‬כדרך‬
‫דוקא בשלו שרי‪ ,‬אבל לקנות מן השוק זיתים‬ ‫שאלה‪ :‬ויורנו בדבר יין שנדרך‪ ,‬והיו בעת דריכתו‬ ‫שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ; יבחושים‬
‫וצמוקים מתולעים‪ ,‬להוציא מהם יין שרף ‪ -‬אסור‪,‬‬ ‫בו תולעים‪ .‬המותר לשתותו אם לאו? ואם שתה‪,‬‬
‫עכ"ד ע"ש‪ .‬ועיין רוח חיים (סי' פ"ד אות ז')‪ ,‬מה‬ ‫האם יתחייב דבר מי ששתה ממנו אם לאו?‬ ‫דקין אף הן נבראים מן המים‪.‬‬
‫שציין על סברת המתירים לעשות שכר מפירות‬ ‫והחייבים בני אדם בעת דריכת היין לשרותו‪ ,‬לפי‬
‫שהוא דבר שאין ללקט התולעים שבו? התשובה‪:‬‬ ‫רש"י בפי' עה"ת (ויקרא יא‪ ,‬יא‪ ,).‬עה"פ "ושקץ‬
‫שהתליעו‪ ,‬יע"ש‪.‬‬ ‫ראוי לנקות ממנו התולעים כפי האפשר‪ ,‬ופעמים‬ ‫יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו"‪,‬‬
‫הרבה ראינו מי ששורה אשכולות הענבים במים‬ ‫פי'‪" :‬נבלתם תשקצו" ‪ -‬לרבות יבחושין שסיננן‪.‬‬
‫מכל הנ"ל ברור‪ ,‬שהיקבים ‪ -‬יש להם על מה‬ ‫כדי לנקותם מבעלי החיים‪ .‬ואם לא עשה דבר כזה‬
‫שיסמכו בכך שאינם שוטפים את הענבים לפני‬ ‫ודרכם כמות שהם ‪ -‬מותר לשתות היין לכתחלה‪,‬‬ ‫יבחושין ‪ -‬מושישלונ"ש‪.‬‬
‫ייצור היין‪ ,‬בפרט שהיין עובר סינון חזק לפני‬ ‫לפי שאין משגיחים בזה אלא בנותן טעם‪ ,‬וידוע‪,‬‬
‫המילוי לבקבוקים‪ .‬ובנוסף לכך‪ ,‬כאשר נראה את‬ ‫שלא יימצא ביין טעם אותן התולעים‪ ,‬ולכן מותר‬ ‫להלכה פוסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות‬
‫אופן בדיקת הענבים מתולעים נראה‪ ,‬שאין זה‬ ‫(פ"ב ה"כ) המסנן את היין או את החומץ או‬
‫בכלל מעשי ביקב המייצר עשרות טונות של ענבים‪.‬‬ ‫לשתותו‪.‬‬ ‫את השכר‪ ,‬ואכל את היבחושים או את היתושין‬
‫והתולעות שסננן ‪ -‬לוקה משום שרץ המים או‬
‫ענבים‬ ‫הגאון ר' מנחם מנדל קרוכמל בשו"ת צמח‬ ‫משום שרץ העוף (ושרץ המים)‪ ,‬אפילו חזר לכלי‬
‫צדק (סי' נ"א) נשאל‪ ,‬האם מותר לעשות יי"ש‬ ‫אחר שסננן שהרי פרשו ממקום ברייתן‪ ,‬אבל אם‬
‫ניסיתי לבדוק בביתי ענבים אולי אמצא בהם‬ ‫משזיפים מתולעים‪ .‬השואל נטה לאסור‪ ,‬ולדעתו‬
‫תולעים‪ ,‬ולא עלה בידי למצוא‪ ,‬כך שאין אני יודע‬ ‫של הצמח צדק מותר הדבר אף לכתחילה‪ ,‬כיון‬ ‫לא סננן שותה ואינו נמנע כמו שפירשנו‪.‬‬
‫איך הן נראית ומה הדרך היעילה להסירם‪ .‬כך שכל‬ ‫שהיין שרף הנעשה מפירות אינו אלא מהטעם‬
‫הידע הוא מתוך הספרים‪ ,‬ותתקוף אותי חלחלה‬ ‫היוצא מהפירות ולא מממשות הפירות‪ ,‬ואין כאן‬ ‫הרמב"ן עה"ת מביא בתחילת דבריו את דברי‬
‫רק במחשבה שמא נכשלתי עד היום באכילת‬ ‫חשש ממשות התולעת אלא טעם התולעת‪ .‬אף‬ ‫רש"י‪ ,‬והוא תמה על כך‪ ,‬וטענתו שהמין שרש"י‬
‫תולעים‪ ,‬משום שלא נהגתי כפי ההוראות‪ ,‬או שמא‬ ‫על גב דטעם כעיקר‪ ,‬מכל מקום נתבטל טעם‬ ‫מזכיר פורש מן היין תמיד ופורח באויר ונח על‬
‫ח"ו אבותינו נכשלו‪ ,‬שהרי לא ראינו ולא שמענו‬ ‫התולעת בטעם הפרי‪ ,‬דאין לך פרי שאין בו ששים‬ ‫הארץ‪ ,‬ואפילו משעת פריחתו נאסר‪ ,‬כפי שאמרו‬
‫שהם הקפידו על הוראות השטיפות המחמירות‪,‬‬ ‫נגד טעם התולע‪ .‬כך פסק מהר"ם הביאו ב"י (יו"ד‬ ‫במס' חולין (סז‪ ):‬בעי רב יוסף פרשה לאויר‬
‫סי' פ"ד)‪ ,‬וכן הוא בתשובת הרא"ש (כלל ב' סימן‬ ‫העולם מהו‪ ,‬וכל שכן שהוא נח על הכלים ועל‬
‫בפרט עם דטרגנטים‪.‬‬ ‫הארץ למרחוק בכל בית האוצר כל היום תדיר‪,‬‬
‫ג') ואחריו נמשכו כל האחרונים‪.‬‬ ‫וקרינא ביה "שרץ השורץ על הארץ" (להלן פסוק‬
‫וכנראה שלא ברור לנותני ההוראות האם‬ ‫מב)‪ :‬אבל המין ההוא ‪ -‬יתוש שמו‪ ,‬ונעשה ביין‪,‬‬
‫ואפילו לדברי החולקים על מהר"ם הביאם תרומת‬ ‫כדאמרינן באגדה של טיטוס הרשע (ויק"ר כב ג)‪.‬‬
‫הדשן (סי' קע"ב) ומהרש"ל באיסור והיתר שלו‬ ‫ולדעתו היבחושים שהוזכרו כאן‪ ,‬מין שטמון במים‬
‫(סי' מ"ו)‪ ,‬והם סוברים שאין ששים בפרי נגד‬ ‫ובוחשין אותו בכף ומוציאין אותו וכו'‪ .‬לאחר מכן‬
‫תולעת היינו דוקא בפירות קטנים‪ ,‬כגון ווי"ינקשל‬ ‫הרמב"ן מביא את פירושיו של רש"י במס' חולין‬
‫וקי"רשן גודגנית וכיוצא בהם‪ ,‬אבל פירות גסים‬ ‫ומס' זבחים‪ ,‬וייתכן שבפי' על התורה הוא התכוון‬
‫כתפוחים וכגון פירות אלו קרי"כן ופלוי"מן שהם‬ ‫לפרש כפי שפי' בפי' על מס' זבחים‪ ,‬שהכוונה‬
‫גסין‪ ,‬הכל מודים למהר"ם דיש בהם ששים נגד‬ ‫לאותו כמין הדומה ליתושים בלא הכנפים‪ ,‬ואינו‬
‫נפרש מהמים כי אם ע"י סינון‪ ,‬והאמור במס'‬

‫חולין מתייחס ביבחושים עם כנפיים‪.‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ‬ ‫‪4‬‬