Page 7 - מאורות הכשרות גליון 7 תשרי תשפ- חרקים
P. 7
תרומה"ד הנ"ל דאולי ברחו מקול הריחיים ורק הוי ס' המשכנ"י ודעימיה ,וכן נקטינן כשיטת המחמירים דיש על מעוט המצוי וז"ל שהן מתולעין טובא ,כשמתרגלין
נמצא ,ואפילו אם נמצאו ולא ברחו ,ספק נטחן על ידי חיוב בדיקה במילתא דרבנן אפילו היכא דהוי טורח לבדקו רואים הרבה מתולעים עכ"ל ,ונראה שאינו
הריחיים ,ספק לא נטחנו ,וכתב שם הגרעק"א על שו"ת גדול ,מכ"מ היכא דאיכא ספק ספיקא כגון אם עבר
הנ"ל דהטעם שאין זה מבטל איסור לכתחילה ,הוא וכתשן/ריסקן/בישלם ,דיש ספק אחד דהוי רק מיעוט עשר אחוז ,דזה לא נקרא "מתולעין טובא" כנ"ל.
משום דאין כוונתו לבטל האיסור אלא לטחון לעשותו המצוי דשמא אין בריה ,ויש עוד ספק אם נשאר בריה
קמח ,וגם אולי ברחו משם התולעים כדכתב התרומה"ד שלמה אחר הכתישה וכו' אז וודאי יהא מותר .ויסוד זה וגם ראינו שהרב שניאור זלמן רווח שליט"א כותב
הנ"ל והוי רק ספק אם נמצאו ,וזה מדובר שהגרעק"א מבואר בשו"ת הרשב"א הנ"ל (ת"ה הקצר בית ג' שער בשם הגאון החכם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
התיר במוחזקים בתולעים! וא"כ בנ"ד (כגון בפסתו ג') וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן ק' ס"ט) דמותר דהוי שהשיעור הרבה יותר מה 10%-של המשכנ"י (תולעת
ופטל וש"ד) דהוי רק מיעוט המצוי ובודאי רק ספק ס"ס ,ספק נמצא ספק לא נמצא ,ואת"ל נמצא ספק שני ח"א עמוד צ"ב) .וכן בעצם גדר מיעוט המצוי יש
אם נמצאו ,וגם טוחנים העלים והפרי כדי לעשותם ללמוד משו"ת אבני נזר (אהע"ז סימן כ"ו אות מ' –
רסק/מחית ,בוודאי מותר אליבייהו לטחון לכתחילה נטחן ספק לא נטחן ,ופסקינן לקולא ע"ש. מ"ד) דהגדרתו הוא משלושים עד ארבעים אחוז ,ופחות
לעשותו ס"ס ולא הוי מבטל איסור לכתחילה. ובנ"ד זה ברור עפ"י המציאות דאחרי השטיפות הוי מיעוטא דמיעוטא ע"ש.
והבדיקות שנעשה ע"י המפעלים הגדולים בדבר
מבואר בפוסקים דהיכא דהגוי עושה לעצמו אינו נחשב שמרסקים או כותשין או מחממים ומבשלים בזמן ונלפע"ד דאף אם נחזיק שמיעוט המצוי הוא עשרה
ליהודי הקונה (וכן לגוף הכשרות הנותן ע"ז השגחה, הייצור ,אז אין מציאות של "רוב נגוע" ,ואם כן לכל אחוז ,מכ"מ זה ברור שנוכל להכניס שיטת הריב"ש
ומתיר ומכשיר לקנות) מבטל איסור לכתחילה ,דהגוי היותר הוי רק מיעוט ,והוי ס"ס ומותר ,ס' נמצא ודעימיה לספיקא ,וכדפסק הגאון מרן רבינו חכם
עושה כך לכל הקונים שלו ,ולא רק למיעוט היהודים ואת"ל נמצא ס' אינה שלמה ובטל ,ואין שום חיוב עובדיה יוסף זצ"ל ,ולפי"ז רוב רובא דכל הפירות
וירקות הטריים והקפואים אחרי שמנקים כמה פעמים
שגם קונים ממנו. לבדוק. עם זרם מים תחת לחץ ואורזים במפעלים/קאמפאניס
בלע"ז ,וודאי הוי מיעוטא דמיעוטא ולא בעי שום
ויסוד ודין זה למדנו משו"ת מהר"ם לולבלין (ק"ד) ]6האם מותר לטחון/לבשל במיעוט המצוי ,היכא
דהגוי מערב חלב מצאן טרפה שנדרסה ביחד עם דאיכא טורח גדול לבודקו ,כדי לעשות המוצר ספק בדיקה ,לפי הריב"ש ודעימיה ופשוט.
חלב פרות כשרות וביטלו והיהודי קונהו ,וז"ל ואין
כאן מבטל איסור ...שהעכו"ם מערבין כל החלב ביחד ספיקא? ]4את"ל שנחמיר כשיטת המשכנ"י המובא לעיל
בלתי ציווי ישראל כי כן מנהגן תמיד הלכך אין לאסור דמיעוט המצוי הוא כ 10%-אז השאלה היא האם חייבים
...אין לחלק בין היכי שכבר עשו העכו"ם לעצמן למכור אמנם בשו"ע הנ"ל כתב "אם עבר ובשלן" הוי ס"ס
ובין היכי שהישראל הוא אצל העכו"ם בשעת עשייתן בדיעבד ומותרים ,אבל אין לבשלם/לכותשן לכתחילה, בבדיקה כאשר הוא טורח גדול?
דבכל אופן מותר לקנות מהם עכ"ל .וכן שו"ת חת"ס דהא אין מבטלין איסור לכתחילה .וא"כ השאלה היא
(יו"ד ס"ב) מצטט דבריו שהתיר הגבינות וכותב "אי ולכאורה זה ברור דכל הדין שנפסק בשו"ע דחיישינן
משום ביטול איסור לכתחילה ,כיון שנעשית ע"י גוי איך מותר לבשלם/לטוחנן לכתחילה? למיעוט המצוי ,אין כוונתו דחז"ל חששו למיעוט דהוי
פועל ...ויהודי רק עומד על גבו לשומר ושוב נוטל כרוב ,דהרי לא מצינו דבר כזה דמדרבנן אזלינן בתר
הגבינות שחכר יש להתיר" עכ"ל הרי זהו נ"ד .וכולם ויש להתיר לטוחנן לכתחילה בנ"ד עפ"י ארבעה מיעוטא ,אלא עכצ"ל דדין זה דחיישינן למיעוט המצוי
מצטטים ומבססים הפסק על הגהות שערי דורא שער התירים המבוארים בפוסקים :א) טורח גדול הוי הוא רק דהצריכו חכמים לבדוק ולברר את הספק
כדיעבד .ב) מיעוט המצוי וכוונתו לטחון/לבשל ,ואין במיעוט המצוי .וא"כ אפשר לומר דבטירחא יתרה לא
א' ע"ש .ומפאת דוחק המקום והזמן כעת אכמ"ל. כוונתו לבטל האיסור .ג) מיעוט המצוי והגוי עושה כך
לעצמו כדי למכור סחורתו לכאו"א ולא רק ליהודי. חייבו לבדוק ולברר במיעוט המצוי.
ד) עד כאן מדובר במיעוט המצוי ,אולם אפילו את"ל ד) בישול/טחינה אחרי בדיקה מהירה מותר לכתחילה
דהפרי והעלים האלו אחרי שטיפה הינם בגדר רוב נגוע והנה לענין חיוב בדיקה במיעוט המצוי כשיש טורח
– ולפי ידיעתינו הברורה אין זו המציאות! – מבואר לעשותו ס"ס .ונבאר כאו"א בפני עצמו. מרובה ,באנו ליסודו של התרוה"ד (פסקים קצ"ז)
בשו"ת ערוגת הבושם (יו"ד סימן ע"ט) דב"פלוימען"/ דבגט מומר ששינה שם אבי העד ויש טורח גדול
מין שזיפים שהיו רוב נגוע ורצו לבשלן לכתחילה, א) מבואר בשו"ת מהרש"ם (ח"א סימן קע"ד) שמותר להמציא גט אחר מן המומר ,זה נקרא ספק בגט ויש
וכתב שרק מתיר וז"ל "אם נבדקו בשעת בישלן אלא לכתחילה לעשות מיץ מדובדבנים מתולעים במיעוט להקל ,וטעמיה דכל דבר שיש בו טורח לתקן חשוב
דאיכא למיחש שמא לא נבדקו יפה ...שאין בודקין יפה המצוי ואין זה מבטל איסור לכתחילה ,מפני שהוא כמו דיעבד ,ובדיעבד היכא דשינה שם אבי העד ,וכבר
מתולעים ...בזה נראה לפענ"ד היתר גמור ,ואף הכנפי טורח גדול להוציא התולעים ,דטורח גדול נחשב נשא ,אז מותר ולא צריך גט אחר .וכמו"כ בנ"ד בבריה
יונה מודה בזה עיין בט"ז (פ"ד סקי"ז) ובנקה"כ שם כדיעבד ולכן יש להתיר לכתחילה לטחון/לבשל דאינה בטילה ברוב רק מדרבנן ואיכא טירחא גדולה
...כו"ע מודה דהוי ס"ס גמור אם נבדקו הפלוימען אלא הדובדבנים כדי שיהיה לנו הספק ספיקא דלעיל( .וכן למוצאה והוי רק מיעוט המצוי אז הוי כדיעבד ובטילה.
דאיכא למיחש שמא לא נבדקו יפה כן נלפענ"ד בס"ד איתא בט"ז יו"ד קל"ח סקי"ד) .וכן מבואר בשו"ת
מנחת שלמה (ח"ב סימן ס"א) דבדיקת תולעים שהוא ומקורו מעירובין (ה :תד"ה וספק דבריהם להקל) היכא
עכ"ל. טורח גדול נחשב כדיעבד ובמיעוט המצוי מותר דאיכא פירצה ח' אמות ולחי ד' אמות מצומצמות,
לבשל/לטחון לכתחילה .ובשו"ת בית יעקב (סימן וספק אם א"א לצמצם ואולי הוי יותר מד"א ויצא
והנה הרי בנ"ד אפילו אי הוי רוב ,אז סגי ע"י בדיקה פ"ד) ציטט המהרש"ל ופסק "בפירות וקמח הנ"ל מתורת לחי והוי כותל ע"ש ,דכתב וז"ל וי"ל הואיל
כל דהו כדי ליקרותו ספק נמצא ,דמ"מ יש כאן ספק (איכא ס"ס) ואם יש טורח לבדוק שרי להעלים עין וא"א לצמצם אלא ע"י טורח גדול לא הטריחו לצמצם
על כל עלה ופרי דאולי נבדק כראוי ומדי ספיקא לא ושלא לבדוק ,ובדבר שאין בו טרחא צריך לבדוק... ולמדוד בספק דבריהם עכ"ל ,כלומר דבדבר מדרבנן
אם הוא טירחא יתירא או מחמת היזק [כגון שהפרי אז בטורח אינו חייב להטריח ולברר אלא אזלינן
יצא .וא"כ יש כאן ס"ס אחר הבישול. יתקלקל אם יבדוק כגון בפטל וכדומה] רשאי להעצים לקולא .וכמו"כ בנ"ד בריה אינה בטלה מדרבנן,
עיניים ואין צריך בדיקה" עכ"ל .והנה מפה יש ראיה ואיכא טירחא גדולה עכשיו להוציאה ,ונחשב לפי
ולכן יש לנו היתר מרוחב להתיר בנ"ד לכתחילה עפ"י שו"ת תרומה"ד הנ"ל כדיעבד ולא מחייבינן לטרוח
ההיתרים דלעיל. דמותר לטחון/לבשל בטורח גדול דהוי ס"ס.
ולבדוק ,דספק דבריהם להקל ,ומותר בלי בדיקה.
א) אחרי השטיפה והבדיקה במפעל אינו אפילו בגדר וכן הגר"ש קלוגר (שו"ת טוטו"ד תליתאי ס"ס קנ"ח)
מיעוט המצוי. כתב בגרגירי חומוס שתולעים הוי מיעוט המצוי ,והם וכן יש ראיה לדבריו וליסודו מן הגמרא בפסחים (קטו:
מכוסים בתוך הגרגיר ,ופסק שמותר לבשלם בלי תד"ה קפא) דתוס .מביא שם פיר"ח דקפא הוא תולעת
ב) את"ל דהוי מיעוט המצוי יש לומר דבטורח גדול בדיקה ,והסביר שאע"פ שיכול לבדוק ולפתוח קודם ומדובר באיסור תולעים בחסא וז"ל ועוד שמואל
במילתא דרבנן אין חיוב לבדוק ולברר. הבישול כאו"א בפני עצמו ,מכ"מ אינו חייב לבדוק היכי אכיל מרור בפסח ,וכ"ת דבדיק להו שלא יהא
שהוא טרחא מרובה ,והסביר שהיות שנהגו לאוכלם שם קפא ,א"כ אמאי צריך חרוסת כיון דליכא קפא,
ג) מותר לכתחילה לטחון/לבשל כדי לעשותו ס"ס. כמה בבת אחת ,והבדיקה בכל או"א בפני עצמו ,זה ושמא ברוב ירקות אין בהם קפא ,וסמיך שמואל ארובא,
מקרי טירחא יתירא ,והוסיף שגם יש הפסד שמקלקל ומשום סכנה דקפא חיישינן למיעוטא וצריך חרוסת
ד) אחרי טחינה/בישול יש כאן ס"ס ואין זה נקרא הגרגיר ונמחה ע"י פתיחתו לבדוק .וכן מפה יש ראיה עכ"ל .משמע בהדיא שרק בשביל סכנה חייב בחרוסת,
מבטלין איסור לכתחילה. אבל בלי סכנה היות שהוא טורח גדול לבדוק חסא מן
דמותר לבשל דהוי ס"ס. התולעת ,אז שמואל לא היה בודק וסומך ארובא ,ולא
ה) אפילו ברוב נגוע יש צד להתיר עפ"י שו"ת ערוגת
הבושם בבדיקה מהירה ובצירוף ס"ס. ומהתשובות הנ"ל יש ראיה דהיכא דיש טירחא גדולה חשש אפילו למיעוט המצוי.
לבודקו ,אז דמותר לכתחילה לבשל/לטחון כדי לעשות
]7בר מן דין כדאי להזכיר כאן גדול הפוסקים אשר כל ועפי"ז יש לסמוך דבטירחה גדולה כנ"ד אז יש להתיר
בית ישראל נשען עליו אשר פוסקי זמנינו סמכו עליו ס"ס. במיעוט המצוי אפילו בלי בדיקה ,דבמילתא דרבנן
ויש לו שיטה מחודשת להתיר תולעים הקטנטנים אפילו
ב) ו-ג) מבואר בשו"ת תרומת הדשן (סימן קכ"א) דהוי טורח גדול יש להחשיבו כבדיעבד ומותר.
בריות שלימות הנמצאים בכל מיני פירות וירקות: והובא בשו"ת הגאון רעק"א (מהדו"ק פסקים קע"ז)
דהיכא דהוי ספק ספיקא ,כגון חיטים דהיו מוחזקים ]5אם בישל או טחן או ריסק במיעוט המצוי מותר דהוי
ועכשיו אבאר את שיטת בעל ערוך השלחן המובא בחלק בתולעים (היינו אפילו ברובא) ורצו לטוחנן לעשות ס"ס.
יור"ד סימן ק' סעיפים י"ג עד י"ח. מהם קמח ,והתיר לכתחילה עפ"י ס"ס ,ס' נמצא ס'
אינו נמצא ,ואף שהיה מוחזק בתולעים מכ"מ כתב בעל את"ל נקטינן כשיטת המחמירים במיעוט המצוי,
מכאן עד סוף התשובה הנני מצטט שורה של ראשונים
מאורות הכשרות ׀ תשרי תש"פ 7
