Page 20 - חוברת בית_Neat
P. 20
האם הנכונות לשלום היתה הדדית?
"הישראלים מתלוננים שהפלסטינים לא אוהבים אותם .זה עניין מצחיק .שלום נעשה בין
מדינות ואינו מבוסס על אהבה .הסכם שלום אינו מסיבת כלולות .אני מבין את השנאה
לישראלים .כל אדם נורמלי שונא לחיות תחת כיבוש .קודם עושים שלום ואחר כך בוחנים
רגשות כמו אוהבים ,לא אוהבים .לפעמים לאחר שעושים שלום לא אוהבים .אהבה היא עניין
פרטי ואי אפשר לכפות אותה על הזולת.
"אני מאשים את הצד הישראלי שלא הביע נכונות לסיים את הכיבוש ברצועת עזה ובגדה
המערבית .העם הפלסטיני לא מבקש לשחרר את פלסטין; הפלסטינים מבקשים לזכות בחיים
נורמליים על שטח של 22אחוזים ממה שהם חושבים למולדת שלהם .הפלסטינים הציעו
להבדיל בין מולדת לבין מדינה והם הבינו את ההתפתחות ההיסטורית שהביאה למצב הנוכחי,
שבו שני עמים חיים על אותה אדמה ובאותה ארץ .למרות הנכונות הזאת לא נותר על מה לדבר".
הזכרת את רצועת עזה .מה אתה חושב על המציאות החדשה שם?
"זה מצב טרגי .אווירה של מלחמת אזרחים .מה שקרה בין אנשי הפתח לאנשי החמאס בעזה
הוא ביטוי של אופק סגור .אין מדינה פלסטינית ואין רשות פלסטינית ולוחמים שם איש ברעהו
על אשליות .כל אחד רוצה לקחת את השלטון בידיים .הכל כאילו .כאילו יש מדינה ,כאילו יש
ממשלה ,כאילו יש שר כזה או אחר ,כאילו יש דגל וכאילו יש המנון .הרבה כאילו ,אבל אין
שום תוכן .אם וכאשר את שמה אנשים בבית סוהר ,ורצועת עזה היא בית סוהר אחד גדול,
והאסירים עניים ומחוסרי כל ,מובטלים ומשוללי טיפול רפואי בסיסי -תקבלי אנשים חסרי
תקווה .זה יוצר תחושה כאילו טבעית של אלימות פנימית .הם אינם יודעים במי להילחם,
אז לוחמים בעצמם .לזה קוראים מלחמת אזרחים .מתפוצצים בתוך הלחצים הנפשיים
והכלכליים והמדיניים".
עליית הפונדמנטליסטים של החמאס מפחידה אותך?
"זה לא מפחיד אותי מהבחינה הפוליטית .זה מפחיד מהבחינה התרבותית .הנטייה שלהם היא
לכפות את עקרונותיהם על הכלל .הם מאמינים בדמוקרטיה חד-פעמית ,וזאת רק כדי להגיע
לקלפי ולשלטון .לכן הם אסון לדמוקרטיה .זו דמוקרטיה אנטי-דמוקרטית .אבל אי אפשר
להתעלם מהחמאס ככוח פוליטי שיש לו תומכים בחברה הפלסטינית .כרגע ,כשהדם חם
אופי הדברים /כתב עת של חפצים עם אישיות 20
