Page 5 - yakinton_digi_288
P. 5
על זיכרון ויובלות
מאת :פרופ' משה צימרמן
לכאורה זיכרון הוא זיכרון ,מה שנחרט במוחנו אמור יעד ליובלות ,והזיכרון המופעל בהן הוא סלקטיבי:
להיות נוכח ללא השמטה .אך אנו יודעים שאין הדבר ההחלטה זו האחרונה ,שאנו קוראים לה "הכרזת כ"ט
כן .מצד אחד המעמסה על הזיכרון האינדיוידואלי בנובמבר" הייתה החלטה על הקמת שתי מדינות,
גדולה כל כך ,שיש צורך במנגנון ביולוגי של סלקציה יהודית ופלסטינית ,שעה שאנחנו חוגגים את היובל
כדי לא לטבוע בים הזכרונות .מצד שני ,כשמדובר כאילו יועדה החלטת האו"ם למדינה היהודית בלבד או
בזיכרון קולקטיבי ,יש מי ש"ממונים" על הסלקציה כאילו סירובם אז של הפלסטינים לקבל את החלטת
כדי להפוך את בליל הזכרונות למכשיר ,מכשיר האו"ם שינה את טיב ההחלטה מעיקרה .כאמור,
מחנך .כשמדובר בקולקטיב הקרוי עם או אומה נוטים אנחנו חוגגים את הצהרת בלפור בלי לשאול (כפי
לחנך על פי רוח לאומית – זוכרים נצחונות ומפלות ,שמקובל בעידן הפוסט-קולוניאלי) מאימתי יש זכות
דמויות מפתח ,תרומות תרבותיות חשובות .נחזור לאימפריה כלשהי להחליט על גורל שטחים שאינם
ונדגיש :מנגנון הזכירה הקולקטיבית אינו ניטרלי שייכים לה ,או בלי לציין (כפי שעושים הפלסטינים)
ואינו אנונימי .מאחוריו עומדיםפוליטיקאים ,מחנכים ,את ההבטחה הבריטית שנתיים קודם לכן ,זו הקרויה
"מכתב מקמהון" .ואם להקשר הפוליטי הישיר הגענו הוגים וגם היסטוריונים.
המנגנון הטכני של הזכירה מסתייע בלוח השנה –ימים – לא נשכח איך זכרנו השנה את ה"מהפך" ,שהתרחש
בשנה שמיועדים לזיכרון זה או אחר ("זכר ליציאת בדיוק לפני ארבעים שנה.
מצרים" ,או "זכור את אשר עשה לך עמלק") או אחד הזכרונות שטיפחנו השנה בזכות שיטת היובלות
שנים שבהן אנו "מחדדים" את הזיכרון לגבי ארועים היה זכרון מלחמת ששת הימים – לא סתם כך וכך
מסויימים .מסתבר שבעזרת חגיגות עשור ויובלות עשורים לאותה מלחמה ,אלא יובל חמישים שנה.
למיניהם נעשית מלאכת הזיכרון הזאת ביעילות גם זיכרון זה אינו נייטרלי – שהרי מה סיבת החגיגה
מירבית ,הן ברמת האיש הבודד (למשל "חתונת והזיכרון -הניצחון? התחלת מפעל ההתנחלות?
הכסף") והן ברמת הקולקטיב (למשל "מאה שנה תחילת עידן הכיבוש והשליטה בפלסטינים? על
למהפכה") .על יובלות קולקטיביים כאלה נדבר להלן ,כך ניטשה השנה מלחמת זיכרון ומלחמת טקסים,
ולא סתם ,אלא משום שבשנה שחלפה ,2017 ,ובשנה ואפשר לראות במלחמה כזו דוגמא לתועלת או הנזק
הבאה ,2018 ,ענין לנו בדוגמאות אופייניות רבות .כדי שאפשר להפיק מארועי זיכרון הכרוכים ביובלות.
לדבר בשמם של ההיסטוריונים :שנות יובל משפיעות היסטוריונים מפיקים תועלת גם מהשוואת עבודת
היטב על מחקריהם .לקראת שנת יובל רבים טורחים הזיכרון בין חגיגות עשור למיניהן .מעניין למשל
לפרסם את ספריהם ,או לפחות לארגן את הכנסים להשוות את הדרך שבה ציינו 30שנה למלחמת ששת
המקצועיים ,כדי למלא מצד אחד את הצורך במתן הימים (אך שנתיים לאחר רצח רבין)לדרך שבה צויין
"חומר" לדיון הציבורי ולזיכרון הקולקטיבי ,ומצד שני הזיכרון השנה .ובשנת 2037יהיה מעניין להשוות את
זיכרון פרוץ האינתיפאדה הראשונה לביטויי הזיכרון להפוך את מחקרם לרלבנטי ונגיש.
נתחיל בדוגמאות בולטות מנקודת הראות הישראלית .השנה ,שלושים שנה אחרי שפרצה.
זכרנו השנה ( )2017את הקמת התנועה הציונית ,זאת ועתה אנו מתכוננים לשנת .2018מה נזכור השנה על
שסיפקה את הלגיטימציה למפעל היהודי בארץ פי שיטת היובלות? ממשלת ישראל משקיעה מרץ
ישראל ,משום שהסתייענו בתאריך העגול של מאה רב בחגיגות שבעים שנה להקמת מדינת ישראל,
ועשרים שנה לקונגרס הציוני הראשון .התרפקנו על תוך שהיא עושה מאמץ מקביל ובסיוע החוק לדיכוי
המסמך הקרוי הצהרת בלפור משום שזו ניתנה בדיוק זיכרון ה'נכבה' ,אסונם של הפלסטינים .אבל מה יהיה
לפני מאה שנה ב 2בנובמבר .1917זכרנו את החלטת גורל יובל השלושים להצהרת העצמאות הפלסטינית
האו"ם שהובילה להקמת מדינת ישראל משום ( )1988שפתחה את הדרך לפתרון שתי המדינות מן
שעברו בדיוק 70שנה מאז ההצבעה ב 29בנובמבר הצד הפלסטיני? והנה שאלה שצריכה לעניין קוראי
.1947לכאורה מדובר בענין טכני ונייטרלי – השיטה עיתון זה :מה דמות תהיה לזיכרון 'ליל הבדולח'
העשרונית כשיטת זיכרון .ולא היא :יש תכנית ויש במלאת שמונים שנה לארוע הנורא מ 9 -בנובמבר
MBיקינתון .גיליון . 288טבת תשע"ח .דצמבר 2017עמ' 5
