Page 7 - yakinton_digi_288
P. 7
אנחנו והתיקו המאיים מאמרדעה
מאת :ראובן מרחב
אנו בסופה של שנה עתירת אזכורים לתאריכים שהפכה ביטוי גנאי פופוליסטי.
היסטוריים :הקונגרס הציוני ואתו פרוגרמת באזל – בסיס בשנים האחרונות הגענו לשיתוק – מעין תיקו -המאיים
הציונות המדינית באוגוסט ,1897הצהרת בלפור עשרים עלינו בחזית הפנימית והחיצונית כאחד; בעקבות
שנה לאחר מכן -הביטוי הראשון להכרה הבינלאומית בה ההתפתחויות במזרח התיכון ובעולם אין עלינו איום קיומי
-והמשכו באישורה ע'י חבר הלאומים ,והחלטת החלוקה ממשי ,והיערכותנו נותנת לנו ביטחון קיומי .האיום הקיים
של האו'מ בנובמבר - 1947ובעקבותיה הקמת המדינה .כיום הוא פנימי – אובדן הצביון הדימוקרטי שאפיין אותנו
רבים מאתנו היו כאן וגדלו עם המדינה ,והם חלק משארית מאז ומתמיד ,הבסיס לקיומנו המוסרי והמעשי ,יחד עם
הולכת ומדלדלת של הדור הזה .נכחנו ולקחנו חלק באחד השחתת המידות ,הנסיונות לקריאת תגר על מערכת
התהליכים המכריעים ביותר בתולדותינו והמסעירים החוק והמשפט והתגברות האלימות.
בתולדות האנושות 70 -שנה שהם אחוז אחד משנות הארגון שלנו ,הוותיק ביותר מבין ארגוני העולים הציוניים
ההיסטוריה הכתובה שלנו ,פסיק בהיסטוריה העולמית הקיימים בארץ ,ציין לאחרונה 85שנה להקמתו .בחמשת
העשורים הראשונים לפעילותו התמקדנו במכלול הכוללת.
במלאת 70שנה למדינה כולנו שותפים להכרה בהישגים הפעולות של סיוע לעולים – בהן הקניית השפה ,סיוע
המופלאים שלה ולגאווה בהם -יש בהם אור גדול .יחד עם בהסבה מקצועית ,בדיור למשפחות ולקשישים ,בעזרה
זאת ,הסתכלות מפוכחת בתהליכים המתגבשים בחברה הדדית וסוציאלית ופעילות חברתית .בחלוף השנים
הישראלית מוליכה בהכרח למסקנות מדאיגות; ישראל נשתנו הדגשים ,אך הרוח נשארה כשהייתה :בשנים
הולכת ונשבית בקסמים משיחיים ,מאבדת בהדרגה את האחרונות הושם דגש רב יותר על הדיור המוגן לקשישים
זכותה המוסרית להכרה על פי משפט העמים – אותו ולמתבגרים ופעולות כוללות ורב דוריות לשמירת
מושג בסיסי ציוני שנחרט על דגלה של התנועה כבר המורשת הקהילתית ,בכתב בעל פה .עלינו להמשיך בכך,
בפרוגרמת באזל לפני 120שנה; באותה עת מתנהלת יחד עם חיזוק המערכות הכלכליות ושמירת עצמאותן.
בתוכה מלחמת בני אור ובני חושך על עצמאות המערכת אולם בכך לא סגי :עלינו לחבור לגורמים שהשקפותיהם
השופטת ,כאשר בתחומי שליטת המדינה חיים מיליונים דומות לשלנו ולהשמיע ללא ליאות אות השקפותינו על
משוללי זכויות אזרח .הוויכוח אינו על הדרך לפיתרון ,המתרחש בחברה הישראלית ,כדי לנסות לשבור ביחד
שעודו רחוק ,אלא על השאלה איך ניתן לקיים חברה את התיקו המאיים על כולנו .עלינו לחבור לארגונים
דמוקרטית בתנאים כאלה ,ומה חובתנו ,כאנשים חושבים ,הפלורליסטים בתפוצות שהשקפותיהם הליבראליות
לעשות כדי למנוע הטמאה נוספת של אורחות החברה .קרובות לערכי הליבה שלנו – ואשר צמחו מבית מדרשה
קיים קשר הדוק בין התגברות האלימות בתוכנו כתוצאה של היהדות הנאורה במרכז אירופה -לסייע להם
מהקלות הבלתי נסבלת של גישה לנשק והשימוש להשמיע את קולם לקבל הכרה והוקרה בישראל.
באמצעי דיכוי אלימים ע"י צעירים חסרי מוסרות ועכבות כל אלה הן משימות כבדות משקל ,אך יש בכוחנו לעשות
כנגד אוכלוסיה אזרחית .באותה עת אלה המנסים לשמור את חלקנו למימושן; יש לנו היכולת ,הכישורים והכלים
על הצלם האנושי והציבורי מותקפים כ'סמולנים' ,אמירה לעמוד בהן .זו חובתנו.
MBיקינתון .גיליון . 288טבת תשע"ח .דצמבר 2017עמ' 7

