Page 31 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל
P. 31
הגדיר את הקדושה כתוקף המציאות וכעוצמה של חיים, בר־אילן בין ארכיטיפ הילד לפי הפסיכואנליטיקאי קרל
בעצם החיים .מתוך שכך ,ה ִחיל הרב צבי יהודה את גוסטב יונג למחקר הזוהר ,הקבלה והחסידות .בהרצאתה
הקדושה גם על מדינת ישראל ,ממשלת ישראל וצה"ל, "איפה הילד — גלגולו של הינוקא הזוהרי בסיפור החסידי"
שנוסדו על ידי הציונות החילונית .הוא חלק על ההוגה התייחסה קויפמן לדמות ה"ינוקא" ,הילד המאתגר את
היהודי-גרמני הרמן כהן ,וטען כי עיקר עניינו של עם דמויות הסמכות ,ועל גלגוליו מהזוהר לסיפורי החסידות,
ישראל אינו בהיותו מפוזר בין העמים אלא דווקא בעצם בהתייחסות לארכיטיפ הילד היונגיאני ,המייצג שיבה
קיומו בארץ ישראל ובמדינת ישראל ,שכן הקדושה מתגלה
בעצם החיים עצמם ,וההשפעה על אומות העולם נעשית לקמאי ,פוטנציאל טרם מימושו ,חיבור ללא מודע ועוד.
קויפמן בדקה מגוון זיקות בין סיפורי הינוקא הזוהריים
"באופן טבעי ממילא ( ,")von selbstכלשונו. לחסידיים ,כשהיא בוחנת את המשמעויות התרבותיות
בעוד שטמלר דן בהבדלים שבין תפיסתו של הרב קוק והרוחניות של הינוקא כארכיטיפ הקורא להתחדשות,
לזו של בנו וממשיכו ,בחר ד"ר אהוד נהיר ,בוגר המחלקה המערער על הסדר הקיים ,אבל גם מתלכד עם הממסד
למחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן ,להתייחס לאופן החסידי בדמות הצדיק-הילד ההיסטורי .קויפמן מוצאת כי
שבו תפס הראי"ה את הגותו של שפינוזה .בהרצאתו מוטיב הינוקא הזוהרי שהתגלגל במסורות קבליות נוספות,
"הפנתאיזם על פי הראי"ה :משימה ותיקון" גרס נהיר נוכח גם בספרות החסידית במגוון מופעים .היא גורסת כי
כי הרב קוק ביקש לערוך "תיקון" להגותו של שפינוזה. הסיפור החסידי מתפקד כביצוע (פרפורמנס) של הטקסט
ראשית ,הוא ביקש להפוך את הפנתאיזם השפינוזי הסטטי הזוהרי ,קרי — מה שמופיע בזוהר באופן מיתי ,מגולם
וההומוגני ל"פנתאיזם כתהליך רבגוני" ,קרי — עולם
דינמי שמתפתח בתוך עצמו .כמו כן ,הרב קוק לא התנגד בחסידות בגופם של אנשים בשר ודם.
לאמירה לפיה הכול אלוהות ,אלא טען שההכרה של האדם בהמשך לד"ר קויפמן ,הרב ד"ר ראובן הכהן אוריה,
בהכרח מגדירה את הכוליות לפי התפיסה האנושית ,ולכן בוגר המחלקה ,בחר להעמיק בשפה המתווכת את השיח
אמירה זו היא טעות .לבסוף ,הרב העמיד את תיקוניו על הדתי .בהרצאתו "התודעה המיסטית המשיחית של הרבי
האמונה .לדידו ,עצם היומרה הפילוסופית להכרה כללית מלובביץ' (הרממ״ש)" במסגרת המושב "חסידות" ,הוא טען
היא פיקציה פסיכולוגית ,שבאה לתת פתרון סובייקטיבי כי הרממ"ש ביקש לקבוע שפה חדשה שהעבירה את השיח
לצורך אנושי-פסיכולוגי .לפי הרב ,הפתרון לצורך הנפשי הדתי ,המקראי-חז"לי-מסורתי ,מתפיסה של דימוי אל
אינו הפילוסופיה כי אם אמונה באלוהים אינסופי ובלתי טרנסצנדנטי-מיתי-היסטורי ,לשיח שבו תפיסת האל היא
על־פנתאיסטית וא־היסטורית בגרעינה הבסיסי .לדבריו,
מוגדר. השפה החדשה הגדירה את השפה הדתית שקדמה לה,
במונחים חיצוניים וכמותאמת למצבו המוחצן והגולה של
הלכה ,חיים ומוות האדם .לדידו ,זו מתמירה את מושג האל הטרנסצנדנטי,
המתגלה ,המשגיח ,המנהל ומתגמל מעולם שמעבר לנו אל
במושב "המוות והפילוסופיה של ההלכה" נדרשה ד"ר עולמנו ,ומעבירתהו אל מערך מושגים בעלי ממד פנימי,
עירית עופר שטרק ,בוגרת המחלקה למחשבת ישראל רוחני ופסיכולוגי .קרי ,אל עבר יחסי "הזהות" האימננטיים
באוניברסיטת בר־אילן ,לאחת הסוגיות הבוערות בחברה (על צורות פרשנויותיה השונות) בין העולם ,האל והאדם
הישראלית — המתות חסד .בהרצאה "שיקולים ערכיים שהרי "לית אתר פנוי מיניה" .הווה אומר ,מתאיזם וקבלה
בדיון ההלכתי על המתות חסד" פרסה עופר שטרק את למיסטיקה שבה "קוב"ה ,אורייתא וישראל כולא חד" —
הטיעונים והדעות השונים לכאן ולכאן .סוגיית המתות
החסד מעוררת לא פעם פולמוסים נוקבים בין מגזרים שונים הוא העצמות.
בחברה הישראלית ,ומהווה פרק נוסף בדיון המתמשך על
צביונה של מדינת ישראל יהודית-דמוקרטית .בפולמוסים הרב קוק וממשיכיו
אלה "מגויסת" בדרך כלל ההלכה היהודית לטובת הצד
השולל המתת חסד ,ומוצגת התנגדותה החריפה של במושב "הרב קוק ותלמידיו :המשכיות או מפנה? מחקרים
ההלכה לכל סוג של נטילת חיים או התאבדות .ואולם אחרונים במשנת הרב קוק וחוגו" נדרש ד"ר חגי שטמלר,
עיון במקורות ההלכה חושף תמונה מורכבת יותר באשר בוגר המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן,
לסוגיית המתת החסד .מתברר שבניגוד לדעה הרווחת, למושג הקדושה .הרצאתו "הקדושה במשנת הרב צבי
ההלכה אינה מספקת אמירה נוקבת לכאן או לכאן ,אלא יהודה קוק" עמדה על הפער בין מושג הקדושה אליבא
מעלה קולות שונים ומנוגדים ,כפי שהיא עושה ברוב דהראי"ה לעומת זו של בנו ,הרצי"ה .בעוד הרב אברהם
יצחק הכהן קוק הגדיר את הקדושה ככזו שעניינה "להיות
הסוגיות שהיא נדרשת להן. יחד עם החיים הטבעיים" ולרומם אותם ,הרב צבי יהודה
אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל 31

