Page 31 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל
P. 31

‫הגדיר את הקדושה כתוקף המציאות וכעוצמה של חיים‪,‬‬             ‫בר־אילן בין ארכיטיפ הילד לפי הפסיכואנליטיקאי קרל‬
‫בעצם החיים‪ .‬מתוך שכך‪ ,‬ה ִחיל הרב צבי יהודה את‬              ‫גוסטב יונג למחקר הזוהר‪ ,‬הקבלה והחסידות‪ .‬בהרצאתה‬
‫הקדושה גם על מדינת ישראל‪ ,‬ממשלת ישראל וצה"ל‪,‬‬               ‫"איפה הילד — גלגולו של הינוקא הזוהרי בסיפור החסידי"‬
‫שנוסדו על ידי הציונות החילונית‪ .‬הוא חלק על ההוגה‬           ‫התייחסה קויפמן לדמות ה"ינוקא"‪ ,‬הילד המאתגר את‬
‫היהודי‪-‬גרמני הרמן כהן‪ ,‬וטען כי עיקר עניינו של עם‬           ‫דמויות הסמכות‪ ,‬ועל גלגוליו מהזוהר לסיפורי החסידות‪,‬‬
‫ישראל אינו בהיותו מפוזר בין העמים אלא דווקא בעצם‬           ‫בהתייחסות לארכיטיפ הילד היונגיאני‪ ,‬המייצג שיבה‬
‫קיומו בארץ ישראל ובמדינת ישראל‪ ,‬שכן הקדושה מתגלה‬
‫בעצם החיים עצמם‪ ,‬וההשפעה על אומות העולם נעשית‬                ‫לקמאי‪ ,‬פוטנציאל טרם מימושו‪ ,‬חיבור ללא מודע ועוד‪.‬‬
                                                           ‫קויפמן בדקה מגוון זיקות בין סיפורי הינוקא הזוהריים‬
             ‫"באופן טבעי ממילא (‪ ,")von selbst‬כלשונו‪.‬‬      ‫לחסידיים‪ ,‬כשהיא בוחנת את המשמעויות התרבותיות‬
‫בעוד שטמלר דן בהבדלים שבין תפיסתו של הרב קוק‬               ‫והרוחניות של הינוקא כארכיטיפ הקורא להתחדשות‪,‬‬
‫לזו של בנו וממשיכו‪ ,‬בחר ד"ר אהוד נהיר‪ ,‬בוגר המחלקה‬         ‫המערער על הסדר הקיים‪ ,‬אבל גם מתלכד עם הממסד‬
‫למחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬להתייחס לאופן‬            ‫החסידי בדמות הצדיק‪-‬הילד ההיסטורי‪ .‬קויפמן מוצאת כי‬
‫שבו תפס הראי"ה את הגותו של שפינוזה‪ .‬בהרצאתו‬                ‫מוטיב הינוקא הזוהרי שהתגלגל במסורות קבליות נוספות‪,‬‬
‫"הפנתאיזם על פי הראי"ה‪ :‬משימה ותיקון" גרס נהיר‬             ‫נוכח גם בספרות החסידית במגוון מופעים‪ .‬היא גורסת כי‬
‫כי הרב קוק ביקש לערוך "תיקון" להגותו של שפינוזה‪.‬‬           ‫הסיפור החסידי מתפקד כביצוע (פרפורמנס) של הטקסט‬
‫ראשית‪ ,‬הוא ביקש להפוך את הפנתאיזם השפינוזי הסטטי‬           ‫הזוהרי‪ ,‬קרי — מה שמופיע בזוהר באופן מיתי‪ ,‬מגולם‬
‫וההומוגני ל"פנתאיזם כתהליך רבגוני"‪ ,‬קרי — עולם‬
‫דינמי שמתפתח בתוך עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרב קוק לא התנגד‬                              ‫בחסידות בגופם של אנשים בשר ודם‪.‬‬
‫לאמירה לפיה הכול אלוהות‪ ,‬אלא טען שההכרה של האדם‬            ‫בהמשך לד"ר קויפמן‪ ,‬הרב ד"ר ראובן הכהן אוריה‪,‬‬
‫בהכרח מגדירה את הכוליות לפי התפיסה האנושית‪ ,‬ולכן‬           ‫בוגר המחלקה‪ ,‬בחר להעמיק בשפה המתווכת את השיח‬
‫אמירה זו היא טעות‪ .‬לבסוף‪ ,‬הרב העמיד את תיקוניו על‬          ‫הדתי‪ .‬בהרצאתו "התודעה המיסטית המשיחית של הרבי‬
‫האמונה‪ .‬לדידו‪ ,‬עצם היומרה הפילוסופית להכרה כללית‬           ‫מלובביץ' (הרממ״ש)" במסגרת המושב "חסידות"‪ ,‬הוא טען‬
‫היא פיקציה פסיכולוגית‪ ,‬שבאה לתת פתרון סובייקטיבי‬           ‫כי הרממ"ש ביקש לקבוע שפה חדשה שהעבירה את השיח‬
‫לצורך אנושי‪-‬פסיכולוגי‪ .‬לפי הרב‪ ,‬הפתרון לצורך הנפשי‬         ‫הדתי‪ ,‬המקראי‪-‬חז"לי‪-‬מסורתי‪ ,‬מתפיסה של דימוי אל‬
‫אינו הפילוסופיה כי אם אמונה באלוהים אינסופי ובלתי‬          ‫טרנסצנדנטי‪-‬מיתי‪-‬היסטורי‪ ,‬לשיח שבו תפיסת האל היא‬
                                                           ‫על־פנתאיסטית וא־היסטורית בגרעינה הבסיסי‪ .‬לדבריו‪,‬‬
                                                   ‫מוגדר‪.‬‬  ‫השפה החדשה הגדירה את השפה הדתית שקדמה לה‪,‬‬
                                                           ‫במונחים חיצוניים וכמותאמת למצבו המוחצן והגולה של‬
                                     ‫הלכה‪ ,‬חיים ומוות‬      ‫האדם‪ .‬לדידו‪ ,‬זו מתמירה את מושג האל הטרנסצנדנטי‪,‬‬
                                                           ‫המתגלה‪ ,‬המשגיח‪ ,‬המנהל ומתגמל מעולם שמעבר לנו אל‬
‫במושב "המוות והפילוסופיה של ההלכה" נדרשה ד"ר‬               ‫עולמנו‪ ,‬ומעבירתהו אל מערך מושגים בעלי ממד פנימי‪,‬‬
‫עירית עופר שטרק‪ ,‬בוגרת המחלקה למחשבת ישראל‬                 ‫רוחני ופסיכולוגי‪ .‬קרי‪ ,‬אל עבר יחסי "הזהות" האימננטיים‬
‫באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬לאחת הסוגיות הבוערות בחברה‬            ‫(על צורות פרשנויותיה השונות) בין העולם‪ ,‬האל והאדם‬
‫הישראלית — המתות חסד‪ .‬בהרצאה "שיקולים ערכיים‬               ‫שהרי "לית אתר פנוי מיניה"‪ .‬הווה אומר‪ ,‬מתאיזם וקבלה‬
‫בדיון ההלכתי על המתות חסד" פרסה עופר שטרק את‬               ‫למיסטיקה שבה "קוב"ה‪ ,‬אורייתא וישראל כולא חד" —‬
‫הטיעונים והדעות השונים לכאן ולכאן‪ .‬סוגיית המתות‬
‫החסד מעוררת לא פעם פולמוסים נוקבים בין מגזרים שונים‬                                                    ‫הוא העצמות‪.‬‬
‫בחברה הישראלית‪ ,‬ומהווה פרק נוסף בדיון המתמשך על‬
‫צביונה של מדינת ישראל יהודית‪-‬דמוקרטית‪ .‬בפולמוסים‬                                               ‫הרב קוק וממשיכיו‬
‫אלה "מגויסת" בדרך כלל ההלכה היהודית לטובת הצד‬
‫השולל המתת חסד‪ ,‬ומוצגת התנגדותה החריפה של‬                  ‫במושב "הרב קוק ותלמידיו‪ :‬המשכיות או מפנה? מחקרים‬
‫ההלכה לכל סוג של נטילת חיים או התאבדות‪ .‬ואולם‬              ‫אחרונים במשנת הרב קוק וחוגו" נדרש ד"ר חגי שטמלר‪,‬‬
‫עיון במקורות ההלכה חושף תמונה מורכבת יותר באשר‬             ‫בוגר המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן‪,‬‬
‫לסוגיית המתת החסד‪ .‬מתברר שבניגוד לדעה הרווחת‪,‬‬              ‫למושג הקדושה‪ .‬הרצאתו "הקדושה במשנת הרב צבי‬
‫ההלכה אינה מספקת אמירה נוקבת לכאן או לכאן‪ ,‬אלא‬             ‫יהודה קוק" עמדה על הפער בין מושג הקדושה אליבא‬
‫מעלה קולות שונים ומנוגדים‪ ,‬כפי שהיא עושה ברוב‬              ‫דהראי"ה לעומת זו של בנו‪ ,‬הרצי"ה‪ .‬בעוד הרב אברהם‬
                                                           ‫יצחק הכהן קוק הגדיר את הקדושה ככזו שעניינה "להיות‬
                              ‫הסוגיות שהיא נדרשת להן‪.‬‬      ‫יחד עם החיים הטבעיים" ולרומם אותם‪ ,‬הרב צבי יהודה‬

‫אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל ‪31‬‬
   26   27   28   29   30   31