Page 26 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל

‫הזה נכון‪ .‬ועם כל זה צריך לבקש בזה יישוב‬ ‫של נבואה אצל רבקה‪ ,‬וזאת למרות הפשט‪ ,‬שעל פיו רבקה‬
‫כפי הפשט‪“ :‬הפעם אודה את ה׳״‪ ,‬אפשר לפרש‬ ‫הולכת מיוזמתה לדבר עם ה׳ ולדרוש ממנו דרישות‪ ,‬פעולה‬
‫שהייתה כוונתה‪ ...‬אודה את ה׳ ואתן שבח‬
‫והודאה לשמו (אברבנאל‪ ,‬בראשית כט‪ ,‬לא –‬ ‫ששום אדם בתנ״ך לא עשה‪.‬‬

‫ל‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫שהדרישות האלה אינם להתפלל כי אם לדעת‬
‫העתיד‪ .‬ואמנם למי דרשה רבקה ההודאה‬
‫סיכום‬ ‫הזאת‪ ,‬אחרי שהיא לא הייתה נביאה‪ ...‬ויותר‬
‫נכון לומר שהלכה אצל אברהם שעדיין היה‬
‫לאורך כל פרשנותו של אברבנאל לדמויותיהן של ארבע‬ ‫חי לדרוש את ה׳ מאתו‪ .‬ושהוא השיבה בדבר‬
‫האימהות‪ ,‬הוא רואה בהן כאימהות האומה; הן דמויות שיש‬ ‫השם‪“ :‬שני גוים בבטנך״‪ ,‬רוצה לומר שהיו שני‬
‫ללמוד מפעולותיהן ודרכן ניתן ללמוד מהי “אישה טובה״‪:‬‬ ‫עוברין תאומים בבטנה (אברבנאל‪ ,‬בראשית‬
‫הן צדיקות‪ ,‬צנועות‪ ,‬כנועות‪ ,‬לא דברניות‪ ,‬לא מסיתות‪,‬‬
‫אין בהן תאווה למיניות‪ ,‬הן לא יפות במיוחד‪ ,‬הן דואגות‬ ‫כה‪ ,‬יט‪-‬כג)‪.‬‬
‫לסיפוק צרכיו הגשמיים והחברתיים של הגבר‪ .‬מעמדן‬
‫הגבוה כאימהות האומה עלה רק בזכות הקשר שלהן‬ ‫בפירוש זה אברבנאל טוען כי דרישתה של רבקה היא‬
‫לגברים חשובים‪ ,‬בעלי מעמד גבוה‪ .‬ההולדה והעקרות‬ ‫תפילה ולא נבואה‪ .‬אברבנאל שולל את מעמדה של רבקה‬
‫של כל האימהות מותנ ֹות בהשגחת ה ֵאל — כלומר הרחם‬ ‫כנביאה‪ ,‬ואינו רואה בה חלק מהחוויה האלוהית‪ .‬לטענתו‬
‫הנשי הינו רחם לאומי ואלוהי‪ .‬עליהן להיות בעלות חוכמה‬ ‫רבקה פנתה אל אברהם בדרישה שיפנה לאל‪ ,‬ודבר‬
‫מוסרית ומעשית בלבד‪ ,‬ולא בעלות חוכמה עיונית; אישה‬ ‫האלוהים נמסר על ידי אברהם לרבקה ולא ישירות מהאל‪.‬‬
‫שהרצון שלה הוא לדעת כמו ה׳‪ ,‬נחשבת לאישה רעה‪.‬‬
‫לכן לפי אברבנאל אף לאחת מהאימהות לא הייתה יכולת‬ ‫רחל ולאה‬
‫נבואה‪ .‬כלומר העובדה שהאישה לא נבראה בצלם‪ ,‬בסיפור‬
‫הבריאה הראשון‪ ,‬בבריאת האדם כיצור אנדרוגיני‪ ,‬עובדה‬ ‫בפירושו של אברבנאל לדמותן של רחל ולאה ניתן לראות‬
‫זו מקעקעת את האישה כסובייקט מאיים‪ ,‬המשייך אותה‬ ‫כי המוטיב המוביל אותו לאורך כל הפרשנות זו יכולת‬
‫ההולדה והאימהות‪ .‬וכבר במפגש הראשוני בין יעקב‬
‫לדמותה של “האישה הרעה״‪.‬‬ ‫לרחל בבאר המים‪ ,‬ניתן לראות כי אברבנאל מקשר את‬
‫מול כניעותה של “האישה הטובה״‪ ,‬אברבנאל מבקר‬ ‫המפגש כולו לנושא הילודה‪ ,‬הפריון‪ ,‬הבאת ילדים והמשך‬
‫את עצמאותה ומנהיגותה של “האישה הרעה״‪ .‬כלומר‬ ‫השושלת‪ ,‬ומנסה להסיר כל חשש של תשוקה‪ ,‬מיניות‬
‫אישה מנהיגה הינה “אישה רעה״‪ .‬בהתאם לכך אברבנאל‬ ‫ותאווה‪ .‬ובהתאם לכך‪ ,‬אברבנאל טוען כי הנשיקה שנשק‬
‫מבקר את שרה בהתנהלותה הדומיננטית כשהיא מגרשת‬ ‫יעקב לרחל היא נשיקה “משפחתית״‪“ :‬והנה נשק יעקב‬
‫את הגר‪ .‬הוא מתייחס באופן שלילי להתנהגותה של רחל‬ ‫לרחל‪ .‬והודיעה‪ ,‬שלא נשקה מפני תאווה ולא תקחהו‬
‫כשהיא דורשת מיצחק שייתן לה ילד‪ ,‬ובהתאם לכך מבקר‬ ‫לגנאי‪‘ ,‬כי אחי אביה הוא׳‪ ,‬כלומר קרוב אליו מאד‪ .‬כי‬
‫את לאה‪ ,‬שנותנת את שפחתה ליעקב‪ ,‬משום שהיא פועלת‬ ‫הקרובים מאד ייקראו אחים‪ ,‬כמו‪‘ :‬כי אנשים אחים אנחנו׳״‬
‫על פי רצונה ומחליטה על דעת עצמה להפסיק ללדת‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬במפתיע הוא מעצים את פעולותיה של רבקה‬ ‫(אברבנאל‪ ,‬בראשית כח‪ ,‬כז‪-‬כט‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫במעשה המרמה וכותב‪“ :‬ובעבור שידעה הצדקת כל זה‬ ‫גם יציאתה של לאה לקראת יעקב במעשה הדודאים‬
‫מעניין הברכות‪ ,‬השתדלה שיבורך יעקב‪ .‬וציוותה אותו‬ ‫הופכת בפירושו של אברבנאל לסיפור א־מיני‪ .‬לפי‬
‫שיעשה גם כן מעשה עבודה לאביו‪ ...‬כי להיותה סמוכה‬ ‫אברבנאל‪ ,‬לאה מזמינה את יעקב לסעודה‪ ,‬שמרוממת‬
‫למיתתו תהיה לפני ה׳ ולדבקותו‪ ,‬ולכן יהיה כוחה רב כיד‬ ‫את כבודו של יעקב‪ .‬אברבנאל מסיר מהדודאים את יסוד‬
‫התאווה והפריון שנקשר בהם‪ ,‬ורואה בו צמח מאכל בלבד‪:‬‬
‫המלך״ (אברבנאל‪ ,‬בראשית כז‪ ,‬א‪-‬י)‪.‬‬ ‫“והיה מנהגן שיעקב‪ ,‬בבית אשר ישכב הלילה — שמה היה‬
‫רבקה מוצגת כצדקת שידעה שיצחק רוצה לברך את‬ ‫עושה סעודתו‪ ,‬לכן יצאת ואמרה לו‪‘ :‬אלי תבוא׳‪ ,‬כלומר אל‬
‫עשו בברכת הבכורה‪ ,‬אף על פי שיצחק העלים זאת‬ ‫ביתי תבוא להתלונן הלילה הזה‪ ,‬כי כן הסכמתי עם אחותי‪,‬‬
‫ממנה‪ .‬לכן אברבנאל משבח את גדולת אישיותה ורואה‬
‫בהחלטתה מופת; היא סוללת דרך חדשה לעם ישראל‪,‬‬ ‫תחת דודאי בני‪...‬״ (אברבנאל‪ ,‬בראשית ל)‪.‬‬
‫דרך של נקיטת יוזמה וראייה לטווח ארוך‪ ,‬היא זו שבוחרת‬ ‫בדומה לאפיון רבקה‪ ,‬אברבנאל מתנגד לטענה‬
‫מי מבניה יקבל את הבכורה ובכך קבעה לדורי דורות את‬ ‫כי האימהות היו נביאות שידעו שילדיהן יהיו חלק‬
‫דרכם של בני ישראל; היא מלמדת אותנו כי במקרה הצורך‬ ‫משנים־עשר השבטים‪ ,‬אף על פי שזו הייתה העמדה‬
‫יש לפעול נמרצות כדי להבטיח את עתידנו‪ ,‬למען המשך‬
‫המקובלת על חז״ל‪.‬‬
‫קיום עם ישראל‪.‬‬
‫ואם היו האימהות נביאות יודעות כמה היו‬
‫עתידין להיות שבטי בני ישראל‪ ,‬יהיה הדרך‬

‫‪ 26‬אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל‬