Page 29 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל

‫ועיקר ללימוד קבלה מפי רב בתוך רחם האדמה‪ ,‬במערה‪.‬‬ ‫פינה‪ ,‬ואל אלה מתלווים תווי קולו הנעים של הרב המזמין‪.‬‬
‫כאן יש פלורסנטים‪ ,‬כיסאות ברזל ופלסטיק ושולחנות‬ ‫שבו נא‪ .‬קחו ספר שכן זו מעלה גדולה‪ ,‬וקחו נר מכאן‬
‫דמויי עץ ואילו שם יש סלע ואדמה ונרות דלוקים‪ .‬כאן‬ ‫להאיר את אותיות הקודש שכן זו סגולה‪ .‬כולם במעגל‬
‫יש מחשבים וטלפונים ואילו שם ספרים גדולים ועבים‪.‬‬ ‫יושבים על כריות הנשענות על דפנות המערה‪ ,‬ולאור הנר‬
‫כאן מרצה מעביר מידע על חוויה בראשי פרקים ואילו שם‬ ‫מסתכלים אל תוך ספר גדול ועבה של מדרש רבה‪ .‬באמצע‬
‫הרב מורה את הדרך בראשי פרקים‪ .‬כאן יש גישה ישירה‬ ‫המערה שולחן ארוך ונמוך ועליו ספרי קודש ונרות‪ .‬מול‬
‫לכיתה מוגדרת בזמן ומקום‪ ,‬הפתוחה לכולם‪ ,‬ואילו שם‪,‬‬ ‫הנכנס ו ֵמעבר לשולחן יושב הרב — פניו החומות מוארות‬
‫שם‪ ,‬אם לא לוקחים אותך למערה‪ ,‬לעולם לא תגיע‪ .‬אין‬ ‫ובוהקות וזקנו ארוך ולבן‪ ,‬נופל על חזהו כשלג על הר‬
‫איך להסביר‪ .‬אם יש אמונה ורצון‪ ,‬אפשר שתגיעו‪ .‬ואם‬ ‫חרמון‪ .‬מתחת לשתי גבות דקות ושחורות‪ ,‬זוג עיניים בצבע‬
‫תגיעו‪ ,‬את ההגדרות תצטרכו להשאיר בפתח המערה‪ .‬כאן‬
‫המרצה מקבל אתכם בשלום ואילו שם מקבל אתכם הרב‬ ‫פנינה שחורה ומבריקה‪.‬‬
‫השיעור מתחיל והרב מורה לאחד מן התלמידים לבחור‬
‫בשבועה‪.‬‬ ‫דף ולהתחיל לקרוא‪ .‬איזה דף? אין זה משנה‪ .‬הדף שתפתח‬
‫מרצה מגדיר‪ .‬מקובל מנחה‪ .‬בין מרצה לתלמיד —‬ ‫הוא הדף עבורך‪ .‬אין זה משנה אם התלמיד לא מבין את‬
‫אשר הוא קורא‪ .‬יידרש לו זמן כדי לאחוז ולהבין אבל‬
‫ספרייה‪ .‬בין מקובל לתלמיד — צוק‪.‬‬ ‫לבסוף הוא יבין‪ .‬תחילה צריך להבין כיצד לקרוא והיכן‬
‫אני חושב שבשביל ללמוד או לחוות קבלה באמת‪,‬‬ ‫להפסיק את המילים עם פסיק‪ .‬אף את זה ילמד התלמיד‬
‫צריך קודם כול לקפוץ‪ .‬לעשות ואז לשמוע‪ .‬צריך להיוולד‬
‫מחדש‪ .‬ובשביל להיוולד מחדש‪ ,‬צריך קודם למות‪ .‬ואני‪,‬‬ ‫לבד כיוון שהדבר טמון בתוכו‪ .‬משה רבנו בתוך כולנו‪.‬‬
‫איך אמר פעם וודי אלן "אני לא פוחד ממוות‪ .‬אני פשוט‬ ‫עד כאן הסיפור‪.‬‬

‫לא רוצה להיות שם כשזה קורה‪".‬‬ ‫כעת ברשותכם‪ ,‬הייתי רוצה לקשר בין המשל‪ ,‬הסיפור‬
‫כנראה יש לי נשמה של "מסנגד"‪.‬‬ ‫ותובנה קטנה‪.‬‬

‫עד כאן‪.‬‬ ‫ללמוד טקסט קבלי מפי מרצה בכיתה אינו דומה כלל‬

‫הקונגרס העולמי השבעה־עשר למדעי היהדות‬

‫טליה אלון‬

‫כי ריה"ל והרמב"ם טענו בהמשך לגישתו הספקנית של‬ ‫הקונגרס העולמי למדעי היהדות מתקיים בירושלים בכל‬
‫הפילוסוף המוסלמי אלפראבי‪ ,‬שהטיל ספק במסורת וקבע‬ ‫ארבע שנים‪ ,‬והוא הכנס החשוב ביותר במדעי היהדות‬
‫את מעמדן האפיסטמולוגי של הנחות שמקורן במסורת‬ ‫בעולם‪ .‬בקונגרס שהתקיים השנה בלטו בנוכחותם חברי‬
‫כהנחות שאינן ודאיות‪ ,‬בעוד הראב"ד הדגיש את גישתו‬ ‫סגל‪ ,‬תלמידי מחקר ובוגרי המחלקה למחשבת ישראל‬
‫הספקנית פחות של הפילוסוף הפרסי אבן סינא‪ ,‬שגרס כי‬ ‫באוניברסיטת בר־אילן‪ .‬להלן סקירה קצרה של הרצאות‬
‫במסגרת של מסורת רציפה‪ ,‬עשויה הרציפות להתיר את‬ ‫מרתקות‪ ,‬המעידות על הפעילות המחקרית המגוונת‬
‫הספק ביחסנו אל ההנחות הללו‪ ,‬וניתן יהיה לקבלן כוודאות‪.‬‬
‫והענפה במחלקה‪:‬‬
‫פילוסופיה יהודית בעת החדשה‬
‫הגות יהודית בימי הביניים‬
‫במושב "התחדשות החינוך‪ :‬אתגרים של המחשבה היהודית‬
‫המודרנית"‪ ,‬נדרשו פרופ' חנוך בן‪-‬פזי וד"ר יעקב קולר‪,‬‬ ‫ד"ר אריאל מלאכי מהמחלקה למחשבת ישראל‬
‫למקומם של מדעי היהדות בחינוך היהודי על שלוחותיו‪.‬‬ ‫באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬הציג את הרצאתו "'עינינו ראו‬
‫בהרצאתו "‪ — ENIO‬עמנואל לוינס ובית הספר להכשרת‬ ‫ולא זר?' היבטים ספקניים בתפיסות אפיסטמולוגיות של‬
‫מורים" דן פרופ' חנוך בן‪-‬פזי באופן שבו הרעיונות‬ ‫ריה״ל‪ ,‬אבן דאוד ורמב״ם על רקע סוגיית ודאות המסורת"‬
‫הפילוסופיים של עמנואל לוינס‪ ,‬ומחשבתו היהודית‪ ,‬באו‬ ‫במושב שעסק בספקנות ואנטי־ספקנות בהגות היהודית‬
‫לידי ביטוי בבית הספר להכשרת המורים של אליאנס‪,‬‬ ‫בימי הביניים‪ .‬מלאכי נדרש לאופן שבו התמודדו ההוגים‬
‫המוסלמים והיהודים עם סוגיית ודאות המסורת‪ ,‬ומוצא‬

‫אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל ‪29‬‬