Page 30 - היולי 7 - ביטאון הסטודנטים של המחלקה למחשבת ישראל

‫שכל מסורת מממשת בדרכה שלה‪ ,‬כשבחן את המסורת‬ ‫אותו ניהל בפריז שלאחר המלחמה מתוך תחושת שליחות‬
‫הפרשנית המשלבת בין פרשת הכרוב מספר יחזקאל‬ ‫היסטורית‪ .‬בן‪-‬פזי התמקד באחד מחיבוריו הנשכחים‬
‫לסיפור גן עדן ומרד השטן‪ ,‬שילוב שיוצר אפשרויות שונות‬ ‫של לוינס‪" ,‬הכח הפיוטי של ביאליק"‪ ,‬שבו הוא מתייחס‬
‫לקשר בין האדם הקדמון‪ ,‬השטן והכרוב העליון‪ .‬שניידר‬ ‫למתח המפרה בין הישן ובין החדש‪ ,‬בין הכוח המעצב של‬
‫הציע לא להתמקד ברצף תפיסות מיסטיות או תיאוסופיות‬ ‫מסורת הדורות והלימוד ההלכתי והתלמודי‪ ,‬ובין הכוח של‬
‫אלא ברצף של מהלכים פרשניים היוצרים שדה אפשרויות‬ ‫החיים‪ ,‬שהוא כוחו של הטבע שנמצא מעבר לגדר‪ ,‬ומעבר‬
‫שכל מסורת מממשת בדרכה שלה‪ ,‬אם במיסטיקה היהודית‬ ‫לחלון‪ ,‬ומעבר לווילון‪ .‬עבור ביאליק זהו הקסם הגדול של‬
‫האהבה‪ ,‬ומשמעות הקריאה הנרגשת "הכניסי תחת כנפך"‪.‬‬
‫והמוסלמית‪ ,‬אם בגנוסטיות או בנצרות הקדומה‪.‬‬ ‫משמעותה של הציונות בעולם שאחרי השואה והתקומה‪,‬‬
‫אומר לוינס‪ ,‬הייתה מעשה של תשובה‪" ,‬סופו של ניכור‬
‫קבלה‬ ‫בן אלף שנה" (לוינס‪ ,‬חירות קשה‪ ,‬עמ' ‪ ,)233‬ויצירת‬
‫משמעות אוניברסלית להתנסות הפרטיקולרית של כינון‬
‫במושב שעסק ב"ספרות הקבלה בימי הביניים"‪ ,‬נדרשו‬ ‫מדינת היהודים‪ ,‬שמצריכה אותנו לשאול על משמעותה‬
‫ליאור זקס‪-‬שמואלי ויוני שניצר‪ ,‬דוקטורנטים במחלקה‬
‫למחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬לספרות הקבלה‬ ‫של התחייה בספרות ובהגות היהודית‪.‬‬
‫במאה הי"ד‪ .‬בהרצאתה "התקבלות‪ ,‬פרשנות ויצירתיות‬ ‫הרצאתו של ד"ר יעקב קולר‪The (failed)“ ,‬‬
‫בפירושו לתורה של ר' מנחם רקנטי‪ :‬המקרה של הפרפרזות‬
‫מפירוש טעמי המצוות לר' יוסף הבא משושן" נדרשה‬ ‫‪Introduction of Jewish Theology as a Subject at the‬‬
‫זקס‪-‬שמואלי לפירושו לתורה של ר' מנחם רקנטי‪ ,‬מקובל‬
‫איטלקי בן המאה ה־‪ ,14‬יצירה הנתפסת כאחת היצירות‬ ‫‪ ”Rabbinical Seminaries in Germany‬עסקה בניסיון‬
‫החשובות ביותר של ספרות הקבלה‪ ,‬ומהווה אספקלריה‬ ‫הכושל להפוך את התיאולוגיה היהודית לתחום לימוד‬
‫חשובה להבנת ספרות הקבלה באותה תקופה‪ .‬ספרו של‬ ‫מן המניין בסמינרים הרבניים בגרמניה של המאה ה־‪.19‬‬
‫רקנטי‪ ,‬הכולל פרפרזות לחיבורי משה די ליאון ויוסף הבא‬ ‫קולר תיאר איך כבר בשנת ‪ 1830‬נעשו ניסיונות על ידי‬
‫משושן‪ ,‬משמש גשר וכן מסנן מרכזי להעברת הרעיונות‬ ‫אישים בולטים בקהילה היהודית לייסד לימודי תיאולוגיה‬
‫של ספר טעמי המצוות לחיבורים אחרים כמו ספר הקנה‪,‬‬ ‫בסמינרים רבניים‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ ,‬ואת האכזבה כאשר‬
‫ומאוחר יותר לקבלת האר"י‪ .‬לטענת ליאור‪ ,‬האמצעים‬ ‫כשל הפרויקט גם בסמינר הרבני בברסלאו‪ .‬קולר טען שגם‬
‫הספרותיים והפרשניים של רקנטי‪ ,‬ערכו‪ ,‬התערבו‪ ,‬סיננו‬ ‫כיום תיאולוגיה יהודית נעדרת מהמחקר האקדמי וסיכם‬
‫את הרצאתו בשאיפה שביום מן הימים תיאולוגיה יהודית‬
‫ועיצבו מחדש את תורתו של ר' יוסף הבא משושן‪.‬‬
‫בהרצאתו "מקומם של הקבלה והמדע בכתביו של רבי‬ ‫תהיה תחום מחקר פורה ומרכזי‪.‬‬
‫יוסף בן שלום אשכנזי" ערך שניצר בחינה השוואתית‬ ‫במושב "הגות מודרנית‪ :‬בין פילוסופיה לפוליטיקה"‬
‫בין שני חיבוריו הגדולים של המקובל הספרדי — פירושו‬ ‫נדרש ד"ר זהר מיכאלי‪ ,‬בוגר המחלקה למחשבת ישראל‬
‫לפרשת בראשית בבראשית רבה ופירושו לספר יצירה —‬ ‫באוניברסיטת בר־אילן‪ ,‬להתייחסות של פרנץ רוזנצווייג‪,‬‬
‫ועמד על יחסו של המקובל למדע מתוך בחינת המבנה‪,‬‬ ‫הוגה יהודי‪-‬גרמני בן המאה ה־‪ ,20‬לדת האסלאם‪.‬‬
‫הסגנון והתוכן בחיבוריו‪ .‬ר' יוסף כשלעצמו‪ ,‬ובייחוד בפירושו‬ ‫בהרצאתו “‪Franz Rosenzweig`s Criticism of Islam‬‬
‫לספר יצירה‪ ,‬נחשב לאחד מעמודי התווך בקאנון הקבלי‪.‬‬ ‫‪ ”in the Context of Contemporary Discourse‬ד"ר‬
‫תורת גלגול אוניברסאלית העומדת בבסיס הגותו‪ ,‬מבנה‬ ‫מיכאלי שאל מדוע רוזנצווייג‪ ,‬שחי בסביבה נוצרית וניסח‬
‫הגוף האלוהי ודמות המשיח הם רק חלק מרעיונותיו אשר‬ ‫גישה דיאלוגית בין יהדות לנצרות‪ ,‬התייחס בספרו המקיף‬
‫היוו יסוד חשוב אצל מקובלים בהמשך הדורות כדוגמת‬ ‫"כוכב הגאולה" לאסלאם‪ .‬מיכאלי טען כי למרות הטענות‬
‫הקבלה בביזנט‪ ,‬מקובלי צפת והתנועה השבתאית‪ .‬לטענתו‬ ‫לפיהן רוזנצווייג התייחס לאסלאם בהתנשאות‪ ,‬עצם‬
‫של שניצר‪ ,‬רבי יוסף איננו אנטי פילוסוף אלא ספקן לגבי‬ ‫הניסיון לעסוק באסלאם באופן דיאלוגי ומעמיק‪ ,‬מלמד‬
‫חלק מתהליך הסקת המסקנות של פילוסופים‪ .‬באמצעות‬
‫בחינת שני הפירושים כחיבור אחד בעל שני חלקים‪ ,‬ניתן‬ ‫עליו זכות‪.‬‬
‫לקבל תמונה משלימה לפירושו של ר' יוסף את תהליך‬
‫האצילות — בריאה‪ ,‬יצירה ועשייה — ובכך גם להבין את‬ ‫תורת הסוד הקדומה‬

‫ההבדלים הניכרים בסגנון ובמבנה ביחס למדע‪.‬‬ ‫בהרצאתו "כרובים‪ ,‬ביניטריות וגנוסטיציזם"‪ ,‬שניתנה‬
‫במסגרת המושב "ביניטריות‪ :‬שתי רשויות מספרות בית‬
‫חסידות‬ ‫שני ועד לראשית הקבלה"‪ ,‬התייחס ד"ר מיכאל שניידר‬
‫מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר־אילן‬
‫במושב "מהסיפור הזוהרי לסיפור החסידי" קשרה ד"ר‬ ‫לביניטריות היהודית כמקור לדואליזם הגנוסטי באמצעות‬
‫ציפי קויפמן מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת‬ ‫ניתוח מסורת מרד המלאכים במקורות היהודיים‪ .‬שניידר‬
‫הציג רצף של מהלכים פרשניים שיוצרים שדה אפשרויות‬

‫‪ 30‬אוניברסיטת בר־אילן › הפקולטה למדעי היהדות › המחלקה למחשבת ישראל‬