Page 151 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 151
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ָּב ֲע ַּדאש העלה את הרעיון שחבורת הנערים תוריד ותעלה את כדי מים
אל המעיין וממנו וכך תשחרר את הנשים לעבודת יומן .את שכרם יגבו
המובילים הצעירים בשעורים קלויות ,תמרים ושקדים וכך לא תצטרכנה
הנשים לבקש כסף מבעליהןָּ .ב ֲע ַּדאש רתם את הנערים ,סּוסּו נשלח אל
ה ָּח ְׁפר ֹּות לשכנע נשים בכדאיות השירות החדש ,ובמשך מספר שבועות
הלך וגדל מספר לקוחותיהן המרוצות .אולם גם מיזם זה התנפץ מול חומת
טינתם ,המובנת בהחלט יש להודות ,של הגברים אשר למדו על הסידור
באיחור ניכר.
'האם לשם כך' התמרמרו הגברים בפני ִרי ִבי ִישּו ַּע' ,פיזרנו כסף תועפות
לרכוש לנו נשים?! האם לחינם זרענו כספנו?!'
ו ִרי ִבי ִישּו ַּע אשר ליבו לא יכל לשאת חוסר צדק ,מכל סוג ,הסכים עמהם
והוציא קול קורא לאמור:
'האישה אשר לא תקום באשמורת לשאוב מיםֹ ,לא ִת ָּמ ֶחה ֶח ְׁרּ ָּפ ָּתּה!
עצלנית תיקרא! הלא תקום בעוד לילה לתת טרף לביתה!?'
לאחר פרסום מודעתו החריפה של ִרי ִבי ִישּו ַּע לא נמצאה כמובן אישה
בכפר אשר תעז להשתמש בשירותי החבורה .הנערים נותרו ללא אופק
תעסוקתי יציב ו ָּב ֲע ַּדאש החל לפקפק בסיכוייו למצוא תחום פעילות
המתאים לשאיפותיו בין אנשי ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא הנאמנים לדרכי פעולה אשר לפני
מאות שנים קובעו ולא נראה כי ישתנו בעתיד הנראה לעין.
שלא כ ָּב ֲע ַּדאש ,אשר התקשה לראות עצמו יורש את תפקידו של אביו,
העריך סּוסּו את שם-ט ֹּוב אביו וחלם להיות כמותו .מאביו ירש גם את דמות
המופת של חייו ,מ ְׁסע ֹּוד גו ִוי ָּטע ,הסוחר האגדי מ ְׁג' ֶבל ִי ְׁפראן .בגיל צעיר
מאוד בנה מ ְׁסע ֹּוד גו ִוי ָּטע את ממלכת הסחר שלו אשר פרשה זרועותיה מן
המדבר אל ההר וממנו אל הים .את דרכו אל העושר התחיל מ ְׁסע ֹּוד בחנות
קטנה לאספקת שיירות בנפת ְׁג' ֶבל ִי ְׁפראן ,ממש כחנותו של שם-ט ֹּוב ַּנ ֲע ָּמן.
בחריצות ,בנחישות ותוך נטילת סיכונים מחושבת בנה מ ְׁסע ֹּוד רשת קשרים
141
