Page 150 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 150
ספר שלישי -רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
העדרים עצמם היו בטלים ממלאכה ובוודאי שלא יכלו ליתן פרנסה
לאנשים אחרים .מעת לעת נגאלו פועלי היום משממון אבטלתם בזכות
אותם אסונות שמזמן הבורא לבניו ,למען נסותם באמונתם וליתן שכרם על
פי מידת צערם .כאשר הכו חפרפרות בשדותיהם ,ציפורי נוד החליטו
לסעוד ליבן במטע התמרים שלהם או כשפשטו להקות תנים רעבות בעדרי
צאנם ,שבו ופנו האיכרים לשכירי היום הרעבים המשתוקקים לקריאתם.
גיוס הידיים העובדות בכפר היה מתבצע מפה לאוזן .את הידיעה כי
עבודה מזומנת לנערים חרוצים המוכנים לעבוד קשה היו מפיצים האיכרים
באמצעות רשתות הרכילות של הנשים ושיחות הבטלנים בפתחו של בית
הכנסת .את המשא והמתן על שכרו ניהלו עם כל נער בנפרד ,מנצלים את
התמימים שבהם ּו ְׁמ ַּר ִצים את עזי הפנים העומדים על שלהם.
את אופן חשיבתו המתנגד למוסכמות ,זה ששימש אותו במשחקי
הילדות הייחודיים שלו ,רתם כעת ָּב ֲע ַּדאש לפתרון בעיית ניצול הנערים
בידי האיכרים [לדעתו] .הוא שכנע את חבריו כי אם יעשו כולם אגודה אחת,
יוכלו להציב לאיכרי הכפר תנאים לשכרם .בהמלצת ָּב ֲע ַּדאש מינו הנערים
את סּוסּו לנציגם והודות ליכולת המיקוח המופלאה שלו ,גדל שכרם
משמעותית ,אולם לזמן קצר מאוד .כאשר גילו הורי הנערים אודות
התארגנותם עזת המצח ,אשר ביישה אותם מול שכניהם וקרובי משפחתם,
הורו להם לציית לסדרי העולם הנהוגים מקדמת דנא ולא להתפתות להרס
מסורות עתיקות בעבור בצע כסף.
לאחר כישלונו בתחום העבודה המאורגנת פנה ָּב ֲע ַּדאש ליזמות בתחום
השירותים .בנוהג שבכפר ,על אישה להשכים למלאכתה כבר באשמורת
שלישית של לילה אם ברצונה להספיק לטחון שעורים ולאפות פת שחרית
לבני הבית .משסיימה להתקין פת שחרית ,טוענת האישה כד על ראשה,
יורדת אל המעיין ,ממלאה את הכד במים ונושאת אותו חזרה במעלה ההר
אל הבית .כיוון שדלה ומגומגמת הייתה שפיעת המעיין ,זכו המגיעות אליו
ראשונות למלא כדיהן בשפע ואילו המאחרות ,אלו שילדים קטנים להן ולא
הצליחו לצאת מביתן מוקדם ,נאלצו לגרוף מי בוץ דלוחים לכדיהן.
140
