Page 163 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫דורון בן שאול‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫והזלזול שהפגין כלפי ָּבאנינ ֹּו היוו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הסיבה העיקרית ליחסם‬
‫המתנכר של בני הכפר‪.‬‬

‫מיום ששמע על תכניתם של ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו‪ ,‬ציפה הרוכל המנודה בכיליון‬
‫עיניים לראות את פניו של ִרי ִבי ִישּו ַּע כאשר ייוודע לו כי ברח בנו בכורו‬
‫מהבית כאחרון הפוחזים‪ .‬כי נטש נושאו המיועד של לפיד מורשת ָּחיּון את‬
‫ייעודו ויצא לרדוף אחר הבלי העולם‪ .‬מעניין‪ ,‬חשב לעצמו הרוכל הכחול‬
‫בשמחה לאיד‪ ,‬כיצד ישמעו אז דרשותיו הנוקבות של ִרי ִבי ִישּו ַּע בבית‬
‫הכנסת על חינוך הילדים‪ ,‬דרשות בהן שימש ָּבאנינ ֹּו דוגמא ומופת לגורלו‬

‫המר של זה אשר יתרשלו הוריו בחינוכו‪.‬‬
‫אמנם לא השלה עצמו ָּבאנינ ֹּו כי יתפוס ָּב ֲע ַּדאש את מקומו כמופת‬
‫לכשלון בדרשות אביו‪ ,‬אבל לא היה לו ספק כי המבוכה אשר תיגרם ל ִרי ִבי‬
‫ִישּו ַּע תאלץ אותו לנסח בזהירות את דרשותיו‪ .‬צריך לזכור‪ ,‬אמר ָּבאנינ ֹּו‬
‫לעצמו‪ ,‬להגיע לבית הכנסת ולשמוע את דרשתו הראשונה של ִרי ִבי ִישּו ַּע‬

‫לאחר שתתגלה בריחת הבחורים‪.‬‬
‫הכסף שצברו ָּב ֲע ַּדאש וסּוסּו ביוזמותיהם השונות הופקד בידי ָּבאנינ ֹּו‬
‫אשר רכש עבורם את כל הדרוש למסע במחירים שרק הוא ידע להשיג‪.‬‬
‫קמעה קמעה‪ ,‬הצטברו במערת המסתור שקי דבלים ותמרים יבשים‪,‬‬
‫מרדעות עור לחמורים ומיני סדקית‪ ,‬הון היסוד של מפעלי מסחרם‬

‫העתידיים‪.‬‬

‫‪153‬‬