Page 19 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 19
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ככל בנות ההר הקשוח ,קיבלה ר ְׁי ָּח ַּנה בהכנעה את פרצי רשעותו
השגרתיים של הטבע – מחלות ילדים ,חיות טורפותַּ ,ב ֹּצ ֶרת ונחשים
ארסיים .מתנות גורל שחולק הבורא לבניו כדי לחשלם ולקבל עליהן שכר
ייסורים .אולם צללי הלילה האפלים אשר יפה כוחם להסיר מסכים מנפשו
של אדם ,כפו על ר ְׁי ָּח ַּנה להכיר בשכלה את שידע ליבה .להודות ,ולו רק
בפני עצמה ,כי לא גורל עיוור ְּׁפ ָּג ָּשּה ,לא מכת טבע היא אשר פגעה אגב
אורחא בבתה .תשלום פשעה של ר ְׁי ָּח ַּנה היה אסונה ,עוונה בהקדימה
טובתה לחובתה.
בשבעה ילדים זיכתה ר ְׁי ָּח ַּנה את ָּר ְׁחמין ָּד ֲעדּוש ,ארבעה בנים ושלוש בנות.
ילדיה היו התכלית המעצבת ,של חייה בכלל ושל גופה בפרט .לידת כל
ילד תרמה לר ְׁי ָּח ַּנה אושר ,משמעּות ולפחות שלוש ַּט ָּב ֹּות של שומן .וכמו
שהפכו האושר והמשמעות לחלק קבוע בנפשה ,כך הפכו ַּט ָּב ֹּות השומן
לחלק קבוע בגופה .התפתחותה האימהית המרשימה היא שזיכתה אותה
בכינויה ,ר ְׁי ָּח ַּנה־אל־ּט ֹּו ָּבה .תחילה ,בפי פוחזים ויושבי הקרנות אולם
במהרה אימצוהו גם המיושבים שבבני הכפר אשר הקפידו ,בהגינותם,
לכנותה כך רק מאחורי גבה .את ר ְׁי ָּח ַּנה לא הטריד הכינוי כלל ובסתר ליבה
אף התגאתה בו .מיום שנולד בנה הבכור ויתרה ,בתחושת הקלה יש לומר,
על המשימה המיותרת בעליל של טיפוח מראיה החיצוני והתמקדה בייעוד
היחיד שיש לנקבה בעולמו של הבורא – להיות אם.
תחומי אחריותה האימהית עסקו הן בגוף והן בנפש .את רוב זמנה תבעה
משימת האכלת משפחתה ,דבר יום ביומו ,בתבשילים טעימים ודשנים.
שתיים היו מטרות דישון תבשיליה .עיקרית שבהן ,חיזוק כוח בעלה ובניה
ואמץ מתניהם למען יוכלו שאת עמל יומם בשדה .הנותר מן תבשילים נועד
למטרה השנייה ,הרחבת מתני בנותיה ודישון ירכיהן ,למען תוכלנה לשאת
הריונות רבים וללדת בנים זכרים של קיימא.
9
