Page 193 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫דורון בן שאול‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫חבריה משימות‪ ,‬מי לפריקת הבהמות‪ ,‬מי לקושש עצים ומי להתקנת‬
‫המצרכים לארוחת הערב אשר תבושל על המדורה‪.‬‬

‫שני הבחורים‪ ,‬חסרי ניסיון בשגרת ההכנות ללילה‪ ,‬חילקו אחרת את‬
‫המשימות‪ָּ .‬ב ֲע ַּדאש קיבל על עצמו לקשור היטב את שני הגמלים ולפרוק‬
‫את הציוד מעל החמור ושלח את סּוסּו להתחיל בטוויית רשת הקשרים‬
‫העסקית שלהם‪ .‬בחיוך ידידותי עבר סּוסּו בין חבורות הנוסעים‪ ,‬מציע יד‬
‫בפריקת המטען‪ ,‬מסייע לשפות קדירה מלאה מים על המדורה ואגב כך‬
‫מברר את מטרת נסיעתם‪ ,‬אופי עסקיהם ואילו צרכים יוכל הוא ('סּוסּו‪,‬‬
‫ה ֻטו ָּואף התי ְׁג ִרי ְׁנ ִני‪ ,‬לשירותך') לספק‪ .‬לאחר כמחצית השעה חזר סּוסּו‬
‫הנרגש וטפח בשקיק עור גדוש מטבעות על ראשו של ָּב ֲע ַּדאש ועל שתי‬

‫כתפיו תוך שהוא מכריז‪,‬‬
‫' ָּמברּוק ָּעאליכ‪ 186‬י ַּא‪ֻ -‬טו ָּואף‪ ,‬היום הפכת לרוכל אמיתי‪ .‬זה עתה ביצע‬
‫סּוסּו ַּנ ֲע ָּמן‪ ,‬החצי היותר ממולח של השותפות ָּחיּון‪ַּ -‬נ ֲע ָּמן‪ ,‬את שתי‬
‫העסקאות הראשונות שלנו‪ .‬שתי מרדעות לחמורים לסוחרי הבשמים‬
‫ואונקיית דבלים לסוחר העבדים השמן‪ .‬והכי חשוב!' הוסיף ורוקן אל כף‬
‫ידו את המטבעות משקיק העור‪' ,‬המחיר שהשגתי עבור המרדעות‪ ,‬כפול‬

‫ממה ששילמנו אנחנו עליהן!'‬
‫טפח על עורפו של סּוסּו בחיבה והודיע כי הוא לוקח על עצמו את התקנת‬
‫ארוחת הערב כדי שיוכל סּוסּו להמשיך ולהקדיש זמנו היקר לקידום‬
‫מסחרם‪ .‬הוא פתח את החבל שקשר את פיו של שק השעורים‪ ,‬שלף מתוכו‬
‫חופן גרגרים‪ ,‬הניחם במכתש עץ הקטן והיכה בהם ַּבע ִלי תוך שהוא מביט‬

‫בחיוך על סּוסּו המתרוצץ כסייח צוהל בין החבורות השונות‪.‬‬
‫כה שקוע היה ָּב ֲע ַּדאש בטחינת השעורים שלא שם לב כי מאחוריו עומד‬
‫אדם וממתין‪ .‬רק לאחר שהונחה יד כבדה על כתפו הסתובב ומצא מולו את‬
‫אחד מלוחמי ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה בגלימתו הכחולה‪ .‬האיש אמר בחגיגיות מספר‬
‫משפטים והמתין לתשובתו של ָּב ֲע ַּדאש‪ ,‬אך לשווא‪ .‬דבר לא הבין ָּב ֲע ַּדאש‬

‫‪ 186‬ברכות עליך (מילולית‪ :‬מזל טוב)‪.‬‬

‫‪183‬‬