Page 189 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 189
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
בעיני ,אולי אספר לכם דבר אחד או שניים על בני ה ָּזא ְׁנ ִט ַּיה ,דברים
שבוודאי לא שמעתם בכפריכם החפורים באדמה'.
ללא עיכוב נוסף יצאה האורחה לדרכה .בראשה גמלי מלחמה שריריים
ועליהם לוחמי ָּזא ְׁנ ִט ַּיה צעירים וקשוחים .מעת לעת היו דוהרים הצעירים
קדימה לגיחות סיור כדי לזהות סכנות העלולות לארוב לשיירה ואגב כך,
לשמור על המתח המבצעי של הצעירים וגמליהם .בצדי השיירה ובסופה
הציב ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה את הלוחמים המבוגרים ,אלו אשר נחה כבר ריתחת דמם
ונסיונם הקנה להם הידע הנדרש לייצוב השיירה .לא פשוט היה תפקיד
הלוחמים הקשישים שכן רבת נוסעים הייתה השיירה וכנחש בריח
התפתלה בין דיונות החול ,זנבה עוקב לראשה ושדרתה שורת גמלי המשא
הנפרדים ומתחברים בהתאם לתוואי הקרקע.
בהוראת ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה הוצבו במיקום נחשק בשיירה ,בין מובילי החיטה
לסוחרי הבשמים .בנוסף ,השאיל ראש השיירה לבחורים שני גמלי רכיבה
שהותירו אחריהם נוסעים שחלו ומתו במהלך המסע .בתום שעת הרכיבה
הראשונה על הגמל ,חלום שהסעיר את ליבו מאז שזכר את עצמו ,גילה
ל ָּב ֲע ַּדאש להוותו כי קיבתו וראשו אינם שותפים לשאיפות ליבו .סחרחורת
מוזרה עירפלה את ראשו ,העלתה את תכולת קיבתו לגרונו והוא מצא עצמו
רוכן תכופות מגב הגמל המתנדנד ומקיא את נשמתו לקול לעג מובילי
החיטה הרוכבים אחריהם .לוחם ְּׁטּווָאר ַּגה זקן ,אשר הציג עצמו בשם ַּל ְׁע ָּדן,
ראה את מצוקתו ויעץ לו למקד מבטו בנקודה קבועה באופק .העצה
הוכיחה עצמה ו ָּב ֲע ַּדאש הצליח לייצב את קיבתו המושפלת .משחלפו
הבחילות ,החל ָּב ֲע ַּדאש ליהנות מהרכיבה .הוא גילה כי התאמת גופו לקצב
תנועות הגמל הארוכות ,מאפשרת לו לשקוע בעולם שקט של הרהורים
וחלומות .לראשונה מאז יצאו לדרך נרגע מהמתח והחל ליהנות' .אני
באמת כאן ,במסע ,במדבר' חשב לעצמו' ,אם רק היו יכולים ה ָּג' ַּמא ַּעה
בכפר לראות אותי כך ,נישא על גמל בגובה חמש אמות ולוחמי ְּׁטּווָאר ַּגה
179
