Page 190 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 190

‫ספר שלישי ‪ -‬רא ִשי ְׁתָך ִמ ְׁצ ָּער‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫רוכבים לידי‪ ,‬כתף אל כתף ממש'‪ .‬הוא הפנה מבט מחייך אל סּוסּו‪ ,‬לחלוק‬
‫עמו את הרגע‪ ,‬אולם גילה כי ידידו הסתגל מהר ממנו לרכיבה ושקע‬

    ‫בתנומה כשנחירותיו משתלבות בחרחורי הגמל לניגון מדברי חדגוני‪.‬‬
‫בחלוף השעות‪ ,‬החל להתפוגג קסם הראשוניות ואוויר המדבר‬
‫היוקד נתן בהם אותותיו‪ .‬גם היחלשות קרני השמש בנטייתן מערבה לא‬
‫הביאה להתקררות המיוחלת שכן החום שאגרו סלעי המדבר במהלך היום‪,‬‬
‫עלה מהם חזרה‪ .‬על החום המעיק נוספו גרגרי חול עיקשים שמילאו את‬
‫דרכי הנשימה שלהם‪ ,‬חודרים בגיחוך מזלזל את רדידי הצמר אשר עטפו‬

                                                          ‫את פניהם‪.‬‬
‫ַּל ְׁע ָּדן‪ ,‬הלוחם הזקן אשר החליט כנראה לקחת אותם תחת חסותו‪ ,‬נחלץ‬
‫שוב לעזרתם והסביר ל ָּב ֲע ַּדאש המשתעל ויורק‪' ,‬הבד צמר הזה‪ ,‬מה‬
‫שאימא שלך עשתה לך? לא מספיק צפוף עשתה אות‪ .‬אולי בשביל ההרים‬

    ‫שלכם מספיק‪ ,‬אבל לא בשביל ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא‪ .‬בגלל זה האבק חונק אתכם'‪.‬‬
‫כיוון שלסייע להם רצה‪ ,‬לא הסתפק ַּל ְׁע ָּדן בהצגת הבעיה לבדה והציע‬
‫גם פתרונה‪' ,‬אני יגיד לך מה אתה ו ָּס ְׁח ַּבאכ תעשו‪ .‬מתי יוצא לכם‪ ,‬ישר תקנו‬
‫ָּּטאגּולמּו ְׁסט ְּׁטווָאר ִגי‪ ,‬כזה כחול‪ .‬אבל'‪ ,‬הדגיש ַּל ְׁע ָּדן‪' ,‬תקנו רק ָּזא ְׁנ ָּטאו ִוי‪.‬‬
‫משלנו‪ ,‬לא מ ַּה ְׁז ָּבאלה של ַּה ָּג' ָּפא ָּרה‪ .‬למה אצלנו עושים אותו צפוף‪ ,‬אבל‬
‫ברווח‪ .‬לאוויר הוא אומר‪ִ ,‬אי ְׁת ָּפא ַּדל‪ָּ ,‬י ְׁע ִני‪ ,‬תיכנס‪ .‬אבל לאבק הוא אומר‪,‬‬
‫רּוח ִמין הּו ַּנא ָּיא ַּע ְׁכרּות‪ .178‬אם אתם רוצים‪ ,‬אני מוכר לכם שני‬

                              ‫ָּּטאגּולמּו ְׁס ַּטאת במחיר טוב‪ַּ ,‬י ֲענּו ַּמ ְׁערּוף'‪.‬‬
‫השניים הביעו נכונות מיידית לעסקה החיונית אולם כעת הטרידה אותם‬
‫בעיה דוחקת יותר‪ .‬כה הצמיאו אותם החום והאבק עד כי שכחו לקצוב את‬
‫מנות השתייה שנשא חמורם‪ .‬כעת מצאו עצמם עם נאדות עור ריקים‬

                                       ‫המכילים טיפות ספורות בלבד‪.‬‬
‫' ָּס ַּמ ְׁח ִני י ַּא‪ָּ -‬עא ִמי‪'179‬פנה סּוסּו ל ַּל ְׁע ָּדן‪' ,‬ממי בשיירה אנחנו יכולים לקנות‬

                                              ‫מים? שלנו כבר נגמרו'‪.‬‬

                                                              ‫‪ 178‬הסתלק מכאן‪ ,‬ממזר‬
                           ‫‪ 179‬סלח לי שאני שואל‪ ,‬דוד (פניה דרך‪-‬כבוד לאדם מבוגר)‬

                                     ‫‪180‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195