Page 199 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫דורון בן שאול‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫האווירה‪ָּ .‬ב ֲע ַּדאש מצא עצמו חבוק דרך חיבה בזרועו של ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה‬
‫והרגיש מעט מאויים מקרבת היתר הגברית המוזרה‪ .‬מבוכתו התגברה בשל‬
‫התעקשותו של ראש השיירה להאכילו כשהוא תוחב במו אצבעותיו‬
‫תמרים ועיסת קלי לפיו של ָּב ֲע ַּדאש הנבוך‪ .‬אולם רגע לפני שעמד לנסות‬
‫להתרחק מהמארח הידידותי‪ ,‬הבין כי זו ההזדמנות אשר חיכה לה וביקש‬

‫מראש השיירה לספר לו על ַּב ַּנאת אל־ ָּכ ִהי ַּנא‪.‬‬
‫''אכן הגיעה העת‪ ,‬בני דודנו היקרים' הכריז ִאי ְׁבן‪ֹּ -‬ח ְׁג ָּלה‪' ,‬לספר לכם את‬
‫סיפורן של אימותינו'‪ .‬הכרזתו השתיקה באחת את השיחות הקטנות סביב‬
‫למדורה‪ .‬הכל הטו אוזן לסיפור אשר לא לעיתים קרובות יסופר ובדממה‬
‫שהשתררה לא נשמעו אלא לחישות הגחלים ונהי האוח המשחר לדרוס‬

‫טרף‪.‬‬

‫‪189‬‬