Page 201 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 201
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
פרק שישי – כּור ַּמ ְׁח ַּצ ְׁב ָּתן
' ַּה ִביטּו ַאל צּור ֻח ַּצ ְׁב ֶתם ְׁוַאל ַּמ ֶק ֶבת ב ֹּור נֻ ַּק ְׁר ֶתם.
ַּה ִביטּו ַאל ַא ְׁב ָּר ָּהם ֲא ִבי ֶכםְׁ ,וַאל ָּש ָּרה ְׁתח ֹּו ֶל ְׁל ֶכם'( .ישעיהו נ"א).
ָּבאב־ַא־ ַּס ְׁח ָּרּא ,מזרח ההר המערביְׁ ,ט ִריּפ ֹּו ִליטניה.
אדר ,ג' תתצ"ו [מרץ 135למניינם]
'בצאת ַא ְׁסּ ַּפ ְׁס ָּיאנּוס למלחמתו על ארץ יהודה' החל ִי ְׁת ָּרן ִאי ְׁבןֹּ -ח ְׁג ָּלה את
סיפורו' ,השכירו לו חרבם שבט ִי ְׁש ְׁמעא ִלים ,מפראי המדבר אשר בארץ
ִליב ַּיה ומלכם בראשם ,שמו ַאלְׁ -שּ ַּפ ְׁנ ַּג'אר .ימים רבים לחמו ַאלְׁ -שּ ַּפ ְׁנ ַּג'אר
ושבטו ביהודי הגליל ,משלימים בפראותם את עוצמתם הסדורה של
לגיונות רומי .אחר שגברה יד ַא ְׁסּ ַּפ ְׁס ָּיאנּוס על הגליל והכניע ֹּו ,קיבל ַאל-
ְׁשּ ַּפ ְׁנ ַּג'אר עם רב מן היהודים המובסים להיות לו לעבדים .משך חודשים
נגררו פליטי המרד האומללים אחר שוביהם על פני מדבריות והרים עד
אשר בחורף קר ,מוכה רוחות זעף ,הגיעו אל ההר המערבי אשר בגבול
ה ַּס ְׁח ָּרּא.
למען לא ימרדו וייתנו ראש לשוב למולדתם ,הניחום שוביהם על רכסי
ההרים הרמים אשר לא ישיג אותם האדם רק בעמל ויגיעה רבה .אורחות
עקלקלות יתנוססו שם בסלעים ובשבילים הצרים החצובים ביניהם ,אך
הולכי רגל וחמורים ינועו יען לא תעצור העגלה דרך לעבור שם .וגם
ההולך רגלי בנתיבות ההם ,יפול ֲב ַּנקל למדחפות עולם ורגליו יורדות
מוות ,אלמלא ישית ליבו אל החתחתים ההם .בין ההרים אשר ְׁל ָּכדּום
בתוכם לא ראו הגולים דבר ,רק רמות שוממות המתפרשות עד אופק,
טרשים צחיחים אשר לא יקלטו זרע גפן ותאנה .אולם בין ההרים,
הבטיחו קציני ַאלְׁ -שּ ַּפ ְׁנ ַּג'אר לגולים ,מסתתרים עמקים אשר אדמתם
הפוריה מעלה שיח וירק .מעיינות יוצאים שם מנקיקי הסלע וסוחפים
אדמה דשנה אל כרי הדשא אשר תחתיהם .עצי זית ותאנה גולשים
במדרונותיהם ודקלים שופעי תמרים מצלים מעליהם .בעמקים הפוריים
יוכלו הגולים ,תחת חסות האדון ַאלְׁ -שּ ַּפ ְׁנ ַּג'אר ,לזרוע ולנטוע ,לקצור
191
