Page 295 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 295

‫דורון בן שאול‬  ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

                                           ‫פרק שמיני ‪ַּ -‬מ ְׁעיָּן ָּחתּום‬

                                                                    ‫ַּגן ָנּעּול‪ֲ ,‬א ֹּח ִתי ַּכ ָּלה‪ַּ .‬גל נָּעּול‪ַּ ,‬מ ְׁע ָּין ָּחתּום‪.‬‬
                                                                  ‫ַּמ ְׁע ַּין ַּגִּנים‪ְׁ ,‬באר ַּמ ִים ַּח ִיים‪( .‬שיר השירים‪ ,‬ד)‬

                                     ‫ט' סיוון‪ ,‬ה'שע"ט [‪ 22‬במאי ‪ 1619‬למניינם]‬
                                  ‫בית‪ָּ -‬חא ִתיק ָּבה‪ַ ,‬א־ ַּס ְׁח ָּרּא ַאל־כּו ְׁב ָּרא‪ ,‬ארץ ֱפ ָּזאן‪.‬‬

‫קרני שמש גיששו דרכן בין חרכי האוהל והעירו את ָּב ֲע ַּדאש משנתו‬
‫בבוקר יום רביעי‪ .‬בחיוך רגוע חשב לעצמו כי לראשונה מאז המעשה‬
‫בערבי הכחול שהרגיש כל כך טוב ונוח עם עצמו וזכה לשנת לילה שלווה‬
‫ועמוקה‪' .‬ערבי כחול'‪ ,‬חשב והביט בגלימה שלבש במעמד הברית והיתה‬
‫מונחת כעת לצדו‪' ,‬אני ערבי כחול בעצמי כעת' ולא שם לב כי הוא צוחק‬

                                                               ‫בקול‪.‬‬
‫'ידעתי שזה מה שיקרה בסוף' אמר סּוסּו שהתעורר מצחוקו של ָּב ֲע ַּדאש‪,‬‬

                                        ‫' ַּסא ְׁחבי ְׁט ָּלא ְׁע ִמן ָּעא ְׁקל ֹּו‪.'!297‬‬
‫' ַּמא‪ְׁ -‬ת ַּח'אפש‪ '298‬ענה לו ָּב ֲע ַּדאש והצחוק עדיין בקולו‪' ,‬לא יצאתי מדעתי‪.‬‬

                      ‫בי ְׁל ַּעא ְׁכס‪ ,299‬סוף סוף מצאתי אותה ואני מאושר'‪.‬‬
‫'טוב שלפחות מישהו שמח'‪ ,‬אמר סּוסּו וקם על רגליו‪' .‬אולי יואיל אדוני‬

 ‫ה ַּמ ְׁבסּוט לקום ולהכין ארוחת בוקר‪ ,‬כך תוכל בטני להצטרף לשמחתך?'‬
‫'האמת' ענה לו ָּב ֲע ַּדאש בהיסוס‪' ,‬חשבתי לצום היום‪ .‬אתה יודע‪ ,‬יום‬

              ‫החופה כנגד יום הכיפורים הוא לחתן‪ ,‬יום מחילת עוונות'‪.‬‬
‫'אבל אתה לא מתחתן היום‪ ,‬י ַּא‪ְׁ -‬ח ַּמאר' התרעם סּוסּו‪' ,‬רק מתארס‪ ,‬כמו‬

                                            ‫חי ַּנא‪ .‬חתן לא צם בחי ַּנא'‪.‬‬
‫'אני יודע‪ ,‬אני יודע'‪ ,‬ענה ָּב ֲע ַּדאש‪' ,‬אני לא חייב‪ ,‬אבל אני רוצה לצום‬
‫היום‪ .‬להגיע נקי לטקס‪ .‬אבל אל תדאג' מיהר והוסיף‪' ,‬אעזור לך להכין‬

                                 ‫ארוחת בוקר‪ .‬אין סיבה שאתה תצום'‪.‬‬

                                                                ‫‪ 297‬חברי יצא מדעתו!‬
                                                                         ‫‪ 298‬אל תפחד‬
                                                                            ‫‪ 299‬להיפך‬

                                     ‫‪285‬‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300