Page 298 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 298
ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
אלא כדי לקנטר]' .איך זה יכול להיות' שאל סּוסּו ,נסחף בפזיזות נצחונו 'אבל הן
מטמאות את התפילין הקדושות?' אמר והסמיק במבוכה תוך כדי דיבורו,
מבין באיחור כי אמירות העשויות לקנטר את ָּב ֲע ַּדאש ,דרך לצון ,מהוות
עלבון כשהן נאמרות בנוכחות ה ֲח ִכי ָּמאת.
'שלא כמוכם הגברים' ענתה ֲא ֶשר ַּעל־ ַּה ַּש ָּייר ֹּות בנימה פחות ידידותית
בעליל' ,אנו הנשים משכימות קום וטובלות במאגר המים כדי לטהר את
גופנו ונפשנו ורק אז אנו מניחות את התפילין .ארוסתו המיועדת של חברך
השכימה קום עוד בטרם האיר היום ,טבלה והיטהרה במים בטרם הניחה
תפילין והתפללה שחרית עם מניין מחברותיה'.
' ִב ִאי ְׁע ַּת ַּזר 306י ַּאֲ -ח ִכי ָּמא' ענה סּוסּו בגמגום מבויש' ,כמובן שלא התכוונתי
אליכן ,זה פשוט הנשים אצלנו '..ניסה לומר אולם נקטע בחדות על ידי
ַּב ְׁח ָּסא,
'הנשים אצלכם?!' אמרה בכעס' ,אז אתה סבור שאמך טמאה?'
ָּב ֲע ַּדאש נחלץ לקטוע את חילופי הדברים האומללים בטרם יתדרדרו,
ַּלו ְׁו ַּס ַּמ ֶח ְׁתִ 307בי ְׁנתַּ -מ ֲע ָּכה ,האם אין עלינו להתכונן למעמד ההקדשה?'
ֲא ֶשר ַּעל־ ַּה ַּש ָּייר ֹּות ,עמוק בהלך רוחה הלוחמני ,כמעט והתפרצה על
הצעיר המחוצף המעז להעיר ל ֲח ִכי ָּמא ,אולם התעשתה בזוכרה כי ה ָּכהּון
המיועד הוא המדבר אליה,
'אכן הגיעה העת' אמרה וסימנה בתנועת ראש קלה לאחת הנשים העומדות
מאחוריה.
האישה פסעה קדימה והושיטה ל ָּב ֲע ַּדאש תיבת עץ מעוטרת ,דומה לזו
שקיבל בערב הקודם.
למראה האכזבה על פניו של סּוסּו אשר ציפה כי גם הוא יקבל בגד נוסף,
אמרה ֲא ֶשר ַּעל־ ַּה ַּש ָּייר ֹּות,
'בתיבה תמצא גלימת פשתן לבנה אותה תלבש במעמד ההקדשה .סּוסּו
ידידך' ,הוסיפה [בשמחה לאיד ,לתחושתו של סּוסּו ,אולם ייתכן שהיה רגיש מדי] 'מוזמן להגיע
306אני מתנצל
307סליחה ,ברשותך
288
