Page 299 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 299
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
בחליפה המכובדת אשר לבש במעמד הברית ,אני בטוחה שהוא שמר עליה
נקייה וללא כתמים'.
ָּב ֲע ַּדאש נטל את התיבה והמתין בנימוס לעזיבת הנשים אולם ַּב ְׁח ָּסא אמרה
'אנו נמתין מחוץ לאוהל עד שתסיים להתלבש'.
ָּב ֲע ַּדאש לבש את הגלימה ,עטה הברדס לראשו ,התעלם מהערתו
המלגלגת של סּוסּו כי הוא נראה 'מקסים וחינני' והשניים יצאו החוצה.
ה ֲח ִכי ָּמאת הממתינות קדו ביראת כבוד ו ָּב ֲע ַּדאש הרגיש כמעט עירום
בגלימת הפשתן האוורירית תחת מבטן .בהובלת הפמליה צעדו השניים עד
כיכר המחנה שם המתין להם המון רב של נשים ,ילדים וגברים .להכרזתה
של ִבי ְׁנתַּ -מ ֲע ָּכהּ' ,ו ַּוא ַּסל אל־ ָּכהּון! ,'308ענו הקהל,
'מ ְׁברּוכ ָּע ִלי ְׁכ ,י ַּאָּ -כהּון! ַּמ ְׁברּוכ! '309והתהלוכה יצאה אל בריכת
המעיין .בראש התהלוכה צעד ָּב ֲע ַּדאש ,מוקף ב ֲח ִכי ָּמאת בגלימותיהן
החגיגיות .אחריהן צעדו נשים צעירות בבגדי לבן ,מנגנות בתופים וחלילים
ומזמרות שירים בתערובת מוזרה של יהודיתָּּ ,טא ַּמ ִזי ְׁג 310וערבית .בשולי
התהלוכה רקדו הגברים בגלימותיהם הכחולות ,חניתותיהם חובטות
באדמה בחדגונות ואין הם נוטלים חלק בשירה כלל.
נטוש לנפשו ,ללא הנחיות ,התקשה סּוסּו למצוא מקומו במערך המלווה.
תחילה הצטרף לנשים הצעירות ,חברה נעימה בעליל מזו של הגברים
המסוקסים ,אולם משניסה להוסיף את קולו לשירה ,נעצו בו הנשים מבטים
מלאי בוז ,שהזכירו חוויות לא נעימות באירועים דומים בכפר [איש טוב היה סּוסּו
אולם שמיעתו ,לא מן המדויקות הייתה] .סּוסּו הבין כי לא ימצא מקומו בין הנשים השרות
וניסה להצטרף לגברים בשולי התהלוכה .אולם ריקודם החדגוני של
הגברים התברר כאתגר לא פשוט לסּוסּו שתמיד הרחיק עצמו ,בתבונה ,מן
המאמץ גופני ונזקיו הידועים .בדרך הקשה גילה כי חניתות ,גם כשהן
308הגיע הכהון
309מזל טוב לך ה ָּכהּון ,מזל טוב
310שפת שבטי ה ְטּוו ָּאר ַגה
289
