Page 300 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 300

‫ספר רביעי – בחיק ָּנ ְׁכ ִר ָּיה‬  ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫מקושטות ומבושמות‪ ,‬מכאיבות מאוד בפוגען בבחור שמנמן המתקשה‬
                                              ‫לשמור על קצב הריקוד‪.‬‬

‫כיוון שלא מצא מקומו בין ַּה ְׁמ ַּז ְׁמר ֹּות ולא בין הרוקדים‪ ,‬החליט סּוסּו‬
‫להתעלם מסדרי התהלוכה ולצעוד בסמוך ל ָּב ֲע ַּדאש‪ .‬זקנות ה ֲח ִכי ָּמאת ניסו‬
‫להניאו מכך בנעיצת עיניים זועמות אולם מבטיהן לא הטרידו את הגבר‬
‫אשר חושל במבטה מעורר האימה של ָּמאח ֹּו ַּנ ֲע ָּמן והוא נותר צמוד‬

          ‫ל ָּב ֲע ַּדאש מניח מדי פעם ידו על כתף חברו‪ ,‬ל ַּידעו כי עמו הוא‪.‬‬

‫בפתח בריכת המעיין המתינו ַּחאר ָּסאת בשתי שורות‪ ,‬יוצרות‬
‫פרוזדור המתכנס כמשפך אל שפת בריכה‪ ,‬שם המתינה ַּנ ֲע ָּמה ִבי ְׁנת‪ָּ -‬לא ְׁמ ַּיה‬
‫בגלימת פשתן זהה לשלו ולצידה אימּה‪ֲ .‬ח ִכי ָּמא זקנה סימנה בניע ראש‬
‫ולצלילו העדין של ה ָּנא ְׁיי‪ 311‬פסע ָּב ֲע ַּדאש בפרוזדור ה ַּחאר ָּסאת עד אשר‬

                                          ‫הגיע למרחק נגיעה מ ַּנ ֲע ָּמה‪.‬‬
‫ה ָּכ ִהי ַּנא סימנה לו בהינד ראש כי יפנה אל ַּנ ֲע ָּמה‪ .‬כאשר פנה אל הנערה‪,‬‬
‫הופתע לפגוש את עיניה מי ִשירות מבטן אל עיניו וראשה אינו מורכן כדרך‬
‫הכלות‪ָּ .‬ב ֲע ַּדאש קד קלות בראשו לברכה נבוכה‪ ,‬תוהה מה עליו לעשות‬
‫כעת‪ .‬עודנו תוהה‪ ,‬הושיטה ַּנ ֲע ָּמה ידיה והפשילה את ברדס הפשתן שעל‬
‫ראשו לאחוריו‪ .‬דמו של ָּב ֲע ַּדאש הציף את פניו כשהבין את אשר אירע‪.‬‬
‫הנערה ביצעה בו מעשה חתן בכלתו‪ ,‬המסיר את ההינומה מעל פניה בטרם‬
‫יקדשה לאישה‪ .‬הוא נרתע לאחור והביט אל סּוסּו העומד במרחק בין‬
‫הלוחמים‪ ,‬מצטער שאינו יכול להתייעץ עם חברו כיצד עליו להגיב‬
‫להשפלה שכפתה עליו ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא לעיני הקהל‪ .‬אולם בטרם הספיק‬
‫להגיב‪ ,‬התירה ָּלא ְׁמ ַּיה אל־ ָּכ ִהי ַּנא את הקרסים המחברים ברדסו לגלימתו‪,‬‬

        ‫הושיטה את הברדס ל ָּב ֲע ַּדאש ואמרה‪' ,‬כעת כסה את כלתך‪ ,‬בני'‪.‬‬

                                                                        ‫‪ 311‬חליל קנים‬

                                     ‫‪290‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305