Page 340 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 340
ספר חמישי – ְׁת ֻש ָּבת ֹּו ָּה ָּר ָּמ ָּתה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
המגנים במשלנו זה?' שאל ִרי ִבי ִישּו ַּע וענה' ,תפילת הרבים ,היא חומת
מגננוָּ ּ .פ ָּדה ְׁב ָּשל ֹּום ַּנ ְׁפ ִשי ִמ ֲק ָּרב ִליִ ,כי ְׁב ַּר ִבים ָּהיּו ִע ָּמ ִדי .349תפילת הרבים,
אשר יחדיו ימתיקו סוד ובבית אלוקים יהלכו ברגש ,היא הפודה את הנפש
מן הצרים ַּה ְׁקר ִבים עליהִ .רי ִבי ללא תפילת הציבור ,כגיבור נטול חומת
ָּמ ִגיִּנים הנו אשר לא תועיל לו חרב ה ְׁק ִמי ָּעא ולא חנית ה ְׁכ ִתי ָּבא'.
ָּב ֲע ַּדאש לא אהב את בית הכנסת .התפילות הארוכות החוזרות על עצמן
באותו הנוסח בכל יום ,שלוש פעמים ביום ,שעממו אותו .החובה לפנות
לבוראו במילותיהם של אנשים אחרים ,במקום לשוחח עמו במילותיו שלו,
תסכלה אותו .אווירו הדחוס של בית הכנסת ,מעופש מזיעת יומם של
הגברים השבים מעבודתם בשדה ובבּוס ַּתן ,דחה אותו .אולם נאמן
להבטחתו לאביו ולייעודו אשר קיבל על עצמו ,הקפיד ָּב ֲע ַּדאש להגיע לכל
התפילות ,עבר במקום אביו לפני התיבה ,קרא בתורה בימי שני וחמישי
והוביל את התפילות בביטחון שלא ידע שיש בו .לאחר התפילות ,אף
שהשתוקק לחזור לחדרו של אביו ולהמשיך בלימודו ,התעכב מחוץ לבית
הכנסת כדי לעדכן באדיבות את בני הקהילה המודאגים אודות מצבו של
ִרי ִבי ִישּו ַּע .לכל שאלה בענייני דינים והלכות שהפנו אליו ,גם כאשר ידע
את התשובה ,ענה בנעימות כי יביא אותה בפני ִרי ִבי ִישּו ַּע ויחזיר להם את
תשובתו.
רבים הסקרנים שניסו לדובב את ָּב ֲע ַּדאש אודות חודשי היעלמותו מהכפר,
אולם בשתיקתו הצוננת הבהיר כי הנושא מחוץ לתחום מבחינתו .אפילו
סּוסּו הדברן נצר לשונו והשיב את פניהם ריקם .כיוון שלא מסוגל שכלם
של בני אדם להיוותר עם חורים בעלילה ,לא נותרה להם ברירה אלא
לדמיין דמיונות ולהפריח כזבים מופרכים אשר לא עלו לכדי סיפור מעשה
הסדור דבר על אופניו [והלכו אותם הכזבים התערבו בסיפוריו של ָּבנֻו ַּואס ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי .כפירורי בשר
רקוב אשר בהתערבם בקדירה מלא בשר רך וטוב ,יקדיחו התבשיל כולו].
349תהלים נ"ה י"ט
330
