Page 358 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

‫ספר חמישי – ְׁת ֻש ָּבת ֹּו ָּה ָּר ָּמ ָּתה‬ ‫הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל‬

‫עלולים אלו להתרגז ולהתנגד לעסקה המבישה‪ .‬ואכן‪ ,‬המהלך עבר ללא‬
‫התנגדות משמעותית בכפר‪ .‬למעטים אשר העזו להצביע על שחיתותו של‬
‫ראש הקהל‪ ,‬הועבר המסר כי זה אשר ינסה לסכל את מינוי ָּב ֲע ַּדאש יהפוך‬

‫את סּו ָּמא ִני ְׁסרּור לאויבו עד קץ הימים‪.‬‬
‫במהלך שנת ההתלמדות קיבל על עצמו ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו זּו ֲארץ מ ַּב ִני־ ָּע ַּבאס‬
‫את ִרי ִביּות ֶת ְׁגר ְׁנ ָּנא ואת האחריות לחניכת ָּב ֲע ַּדאש‪ .‬סּו ָּמא ִני‪ ,‬אשר ראה בכך‬
‫הזדמנות להרחיב את השפעתו גם לכפר השכן‪ ,‬הציע ל ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו כי‬
‫ישלם לו עבור הטרחה במהלך השנה וגם בהמשך‪ ,‬יקצוב לו תשלום‬
‫חודשי‪ .‬אולם ה ִרי ִבי הזקן של ַּב ִני־ ָּע ַּבאס דחה בבוז את הצעתו והודיע כי‬
‫רק משום כבוד בית ָּחיּון וההתחייבות שנתן ל ִרי ִבי ִישּו ַּע ידידו הוותיק‪,‬‬
‫קיבל על עצמו את המשימה והבהיר כי אין בהסכמתו לחנוך את ָּב ֲע ַּדאש‬

‫משום תמיכה בהסכם שכפה סּו ָּמא ִני על משפחת ָּחיּון‪.‬‬
‫לתקופת השנה הועמדה חופה בבית המדרש ותחתיה סידר ִרי ִבי ִלי ָּיאהּו‬
‫זּו ֲארץ את קידושי ִדי ָּנה בת‪-‬סּו ָּמא ִני ְׁסרּור ל ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש‪ ,‬בן‪ִ -‬רי ִבי ִישּו ַּע‪ ,‬בן‪-‬‬
‫ִרי ִבי ַּע ִמי ַּש ָּדי ָּחיּון‪ .‬עונג רב התענגו בני הכפר על הסעודה המפוארת שערך‬
‫סּו ָּמא ִני המאושר‪ ,‬גדיים וטלאים‪ ,‬עופות מפוטמים‪ ,‬לחמים טריים ומאפי‬

‫סולת מתוקים‪.‬‬
‫כבכל חתונה‪ ,‬נשאו הנשים צהלוליהן וזימרו הגברים פיוטיהם אולם‬
‫מאופקת הייתה האווירה והעליצות‪ ,‬מעט מאולצת‪ .‬במלמולים חרישיים‪,‬‬
‫מתביישים בעצמם בצרות עינם‪ ,‬דנו הגברים ביכולתו של החתן הצעיר‬
‫להנהיג את חיי הרוח והנשים צקצקו בלשונן אודות הצרות הצפויות ל ָּרחל‬
‫המסכנה מן הכלה רעת הלב הבאה אל ביתה‪ָּ .‬רחל עצמה השתדלה‬
‫להסתובב בין המסובים כשהיא מעמידה פנים שמחות והאורחים העמידו‬
‫פניהם כאילו אינם יודעים צרת ליבה ובירכוה בפנים צוהלות‪ַּ ' ,‬מ ְׁברּוק ַּיא־‬

‫אּום אל ָּערּוס! ַּיא ַּפא ְׁר ַּחא ְׁכ ִבי ַּרה!‪.'359‬‬

‫‪ 359‬ברכות אם החתן! השמחה גדולה!‬

‫‪348‬‬