Page 374 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 374
ספר חמישי – ְׁת ֻש ָּבת ֹּו ָּה ָּר ָּמ ָּתה הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
'יפה' אמרה ָּרחל' ,מהיום זו הדרך היחידה שמותר לך לפנות אלי .כעת
אני רוצה שכל כלי ארוחת הבוקר יהיו שטופים ומצוחצחים ואז תטאטאי
את חצר .ביסודיות .כשתסיימי לשביעות רצוני ,תקבלי את ארוחת הבוקר
שלך ואז נמשיך'.
ִדי ָּנה שטפה ִדי ָּנה את הכלים וייבשה אותם היטב ,שלוש פעמים נאלצה
לחזור על כך בטרם עברה את ביקורתה של ָּרחל .לאחר מכן ,תשושה מרעב
ומהלם תבוסתה ,המשיכה לטאטוא החצר עד שהורתה לה ָּרחל להפסיק
ולגשת לאכול .המנה שהוגשה לה הייתה יבשה ,משאריות ארוחת ליל
אמש ,אולם היא טרפה אותה בחיפזון כשהיא אוכלת בידיה בלבד.
כשסיימה שאלה' ,אני יכולה לקבל את הבגדים שליַּ ,יא ַּמ ְׁרתַּ -עא ִמי?'.
'בואי אחרי' אמרה ָּרחל ונכנסה אל הכוך בו היה מונח תרכוס בגדיה של
ִדי ָּנה .היא פתחה את המנעול ,שלפה מן הארגז את השמלה הפשוטה ביותר
שיכלה למצוא ,צירפה אליה ַּע ְׁס ַּא ִב ָּיא 376מצמר גס והושיטה ל ִדי ָּנה.
ִדי ָּנה סובבה אליה את גבה והמתינה שתעזוב את הכוך אולם ָּרחל נותרה
להתבונן בכלתה המחליפה את בגדיה מבלי לתת לה פרטיות .כשסיימה
ִדי ָּנה להתלבש ורצתה לצאת מן הכוך ,חסמה ָּרחל את היציאה ואמרה לה,
'הקשיבי לי טוב .הלילה הקודם ,היה הלילה האחרון בו נכנסת למיטה עם
בני וכותונת הלילה שלך עלייך .אל תביטי בי כך!' הוסיפה למראה מבטה
המזועזע של ִדי ָּנה 'חשבת שאיני יודעת כי לא מימש עדיין בני את נישואיו
עימך?!'
'אבל ָּב ֲע ַּדאש מעולם לא ניסה לגעת בי' התמרמרה ִדי ָּנה.
'ראשית' ענתה ָּרחל' ,מהיום ,את תקראי לו ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש ,בכבוד המגיע
לו .שנית ,קשה לי לומר שאני מאשימה אותו .אני יכולה להבין את סלידתו.
גם אני הייתי מעדיפה כי יוולדו נכדי מאישה אחרת ,אבל את אשת בני ,רק
את יכולה להוליד המשך לבית חיון ואת זאת תעשי .אתפלל בכל בוקר על
המזוזה כי ירשו ילדיכם את לב בני ָּחיּון ולא את רשעות בית ְׁסרּור'.
376יריעת צמר ארוכה בצבעים שונים ,הנכרכת סביב המצח ויוצרת מעין טורבן
364
