Page 377 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 377
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ְׁח ֶב ָּקה ָּח ַּג'אג' ,לכבדה במתן שמה לתינוקת נדחתה בנשיפת בוז מבלי
שתטרח להסביר את עצמה .כברירת מחדל ,נקראה התינוקת מ ָּזא ַּלה ,על
שם חמותו אשר בנמיכות רוחה לא העזה לסרב לכבוד המפוקפק.
התינוקת גרמה אכן ל ִדי ָּנה לגלות אכפתיות ואחריות כלפי אדם אחר,
לראשונה בחייה .במסירות רבה טיפלה בה ,משלה את ָּרחל לקוות ,לזמן
קצר ,כי שינוי לטובה מתרחש ביחסה של ִדי ָּנה לזולת .אולם מהר מאוד
הסתבר כי דבר לא עמד להשתנות ביחסה לזולת שכן ִדי ָּנה לא ראתה
בילדתה זולת .כחלק ממנה ראתה אותה וכך גם התנהגה אליה .מ ָּזא ַּלה
הקטנה הייתה צמודה לאימה בכל רגע ביממה .מרגע שלמדה ללכת ואחר
כך לדבר ,הבהירה לה ִדי ָּנה את מערך הכוחות ב ָּח ְׁפ ַּרה .היו הןִ ,די ָּנה
ומ ָּזא ַּלה ומולן ניצבו האנשים הרעיםָּ ,ס ָּב ָּתּה ,אביּה ודודותיּה שהגיעו לבקר
מדי פעם .הפעוטה הסתובבה בחצר ה ָּח ְׁפ ַּרה כשהיא מתעלמת לחלוטין
מ ָּס ָּב ָּתּה ומאביה.
ליבו של ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש נכמר מצער למראה בתו הקטנה הנרתעת ממנו
וחושפת שיניה כגור כלבים פראי בכל פעם שהושיט ידו ללטפה .גם ָּרחל,
עד כמה שייחלה לאחוז בידיה את נכדתה ,הפסיקה לנסות לדבר עם
הפעוטה או לחבקה משהבינה כי רק נשיכות ושריטות צפויות מהפעוטה
שהתפתלה בפראות כל אימת שניסו אביה או סבתה לקחתה בין
זרועותיהם .קשה לקבוע האם הייתה זו חּוכּו ָּמת אל־עּול ָּא ַּמה 378אשר זיווגה
לילדה ר'ּול ִא ְׁח ַּס ִבי דומה לזה של אימה או שמא הר'ּול ה ִא ְׁח ַּס ִבי של אימה
הרחיב את תחום שלטונו גם לנפש הילדה [כטענתו של ָּבנֻו ַּואס ה ַּח ַּכו ַּוא ִתי אשר ,באופן חריג,
נתמכת בעדויות על מקרים דומים בספרים הקדושים] .במקביל ,הלכה ִדי ָּנה והסתגרה .מאז
שרכשה שליטה במיומנויות הנדרשות למלאכות הבית וידעה היטב מה
מצופה ממנה ,שוב לא הייתה צריכה לקבל הוראות ונמנעה מלשוחח עם
בני הבית ,מלבד בתה.
378מועצת חכמי ה ְר'ו ָּואל
367
