Page 39 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים

P. 39

‫דורון בן שאול‬ ‫ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים‬

‫חמש שנים מלאו ל ְׁכ ִלימ ֹּו באותו חורף מקולל אשר רוחותיו הפילו עצי‬
‫מאכל‪ ,‬צינתו קטלה בני־צאן ותחת סופות שלגיו נקברו חצרות ה ָּח ְׁפר ֹּות‪.‬‬
‫מתעלם מאזהרת אמו‪ ,‬יצא ְׁכ ִלימ ֹּו מה ָּח ְׁפ ַּרה ודילג מאושר על שמיכת השלג‬
‫הרכה שכיסתה את הכפר‪ .‬שכבת שלג דקה הסתירה ממנו את מיקום ארובת‬
‫ה ָּח ְׁפ ַּרה ודילוגו האחרון הסתיים בצניחה מגובה עשרים אמה שסדקה את‬
‫גולגולתו על רצפת האבן הקשה‪ .‬שבועות ארוכים הטלטל ְׁכ ִלימ ֹּו בין חיים‬
‫ומוות עד ששב לאיתנו כשכל חלקי גופו מתפקדים כרגיל‪ ,‬מלבד מוחו‬

‫שנותר כשל ילד בן חמש וגמגום קשה שגרם לו להעדיף את השתיקה‪.‬‬
‫נישואיה ל ְׁכ ִלימ ֹּו [אשר לטענת אותו רכלן עלוב‪ָּ ,‬בנֻו ַּואס‪ ,‬מעולם לא מומשו] הכפילו עוינותה‬
‫של ְׁח ֶב ְׁי ָּקה כלפי גברים והגבירו שבעתיים עיקשותה לשלוח ידה בחוכמת‬
‫הסוד‪ ,‬נחלת הגברים לבית ָּחיּון‪ .‬עם השנים‪ ,‬הפך הכוך הקטן בו התגוררה‬
‫עם בעלה רפה השכל אבן שואבת לאנשי שוליים וחוטאים אשר חששו‬
‫להציג את בעיותיהם בפני ה ִרי ִבי וידעו כי אחותו הגדולה‪ ,‬על אף מזגה‬
‫הקשה וחריפות לשונה‪ ,‬תגיש להם עזרה מבלי להטיף מוסר ומבלי לנזוף‬
‫בהם‪ .‬חבורת נשים התגבשה סביבה‪ ,‬אלמנות חשוכות ילדים‪ ,‬רווקות‬
‫מבוגרות אשר כמוה התקשו למצוא מקומן במרקם חיי הכפר וקשישות‬
‫דעתניות אשר ממרום גילן היו אדישות לדעת הבריות‪ .‬אומללי הכפר‪ ,‬בין‬
‫פגועי גוף ובין פגועי רוח‪ ,‬מצאו אצל ְׁח ֶב ְׁי ָּקה אוזן קשבת למרת ליבם‬
‫וקערת ֶקא ְׁס ְׁקסּו למלא בטנם‪ .‬אם קיבלה תשורות ממבקשי פניה‪ ,‬חלקה‬
‫אותן ְׁח ֶב ְׁי ָּקה עם מרי הגורל המתדפקים על דלתה ולמחייתה הסתפקה‬

‫בשכר הדל שקיבל ְׁכ ִלימ ֹּו מ ְׁח' ָּלפ ֹּו הרצען‪.‬‬
‫למורת רוחו של ִרי ִבי ִישּו ַּע‪ ,‬יצרה אחותו הגדולה קשר עמוק עם‬
‫ָּסא ְׁח ִר ַּייאת‪ּ 20‬טּווָאר ִגיות ולמדה מהן דרכים לריפוי נזקי הגוף והנפש‪.‬‬
‫למרות הפצרותיו החוזרות של אחיה הצעיר כי תחוס על כבודו כ ִרי ִבי‪ ,‬לא‬
‫נרתעה גם מהשתתפות בטקסי ה ַּד ְׁרו ִוישים ַּה ְׁמח ֹּו ְׁל ִלים בכפרים ה ֻמ ְׁח ְׁמ ָּד ִנים‬

‫‪ 20‬מכשפות ‪/‬מרפאות מסורתיות‬

‫‪29‬‬

34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44