Page 421 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 421
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
הנער איבד את שיווי משקלו ונפל אל גדת פלג ,שמאלו תחת לראשה של
ָּס ִמי ַּנה וימינו מחבקת את גבה ,מנסה לרכך את המפגש עם אבני הגדה.
משקל גופו הנופל על ֲח ָּזּה ,דחק באחת את תכולת ריאותיה של ָּס ִמי ַּנה
שהחלה להשתעל ולפלוט מים .כדי שלא תיחנק מפליטותיה ,הניף אותה
הנער במהירות על רגליה ומצא עצמו מביט מקרוב בעיניים הירוקות
שנפקחו.
כשראה כי עומדת הנערה המאּוששת בכוחות עצמה ,הרפה בזהירות את
חיבוקו וידיו אוחזות בה בעדינות לבל תיפול שוב .אולם אף ששוחררה
מלפיתתו ,התקשתה ָּס ִמי ַּנה להתרחק ממצילּה .עוד השניים עומדים אחוזים
זה בזו ,נדמו לפתע זעקות הנשים ודממה מאיימת השתררה סביבם .הנער
הרים ראשו וראה את הנשים נועצות מבטים מבועתים ב ָּס ִמי ַּנה ,המומות
מכדי להוציא קול וידיהן מצביעות לכיוונה .הוא הרחיק את גופה של
ָּס ִמי ַּנה באיטיות מגופו ,שומר שלא תאבד את שיווי משקלה הרעוע וראה
על מה הצביעו .כאשר משך את גופה מן המים ,נקרעה שמלת הנערה
ונשמטה מכתפה השמאלית ,חושפת לעיניו את ֲח ָּזּה הצעיר שכל אותה העת
היה צמוד לחזהו שלו.
ָּס ִמי ַּנה העוקבת אחר מבטו של גיבורה הנמיכה גם היא מבטה ואז ,ראתה
את כלימתה .גל החרפה ניפץ את שארית מגננותיה ודבר לא עמד בינה ובין
הכוח האפל שארב כל אותה העת במים .גופה התשוש התקשה לעמוד
בהתפרצות האימה החוזרת וקרס תחתיה.
התעלפותה החוזרת של הנערה העירה את הנשים מההלם שאחז בהן .הן
הקיפו את הנער בזעם ,מטיחות בו קללות נוראיות בשפה שלא הבין.
מבוהל ככבשה מוקפת צבועים הניח הנער בזהירות את הגוף הרפוי על
הארץ ופתח במנוסה לכיוון חניון השיירה וזעקות הנשים הודפות בגבו
כרוח סערה.
411
