Page 426 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 426
ספר שישי ָּ -ס ִמי ַּנה ָּד ֲעדּוש הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
לשכב בפינה ַּזאי־א' ַּפאר ,410גש מהר לסדַאא 411והבא לי חופן סולת
וצלוחית שמן זית'.
כשחזר ְׁש ַּמ ָּעא עם החומרים המבוקשים שפך ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש את הסולת,
זרעי ה ַּכ ֹּמן וה ָּח ָּבא הסּו ָּדא אל המכתש ,יצק עליהם משמן הזית ובלל אותם
ַּב ֱע ִלי .את העיסה המוכנה ,לש לגליל ארוך ועטף ביריעת צמר אדומה ,מעין
אבנט המהודק בקצותיו .כשהגליל אחוז בידו הימנית הרים בידו השמאלית
את ראש הנערה וכרך את הגליל השמנוני ,מרכזו כנגד מצחה וקצותיו
קשורים מאחורי ערפה .בזמן שנזלו טיפות השמן רוויות התבלינים לעיניה
של ָּס ִמי ַּנה ,רכן ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש מעל ראשה ואמרִ ' ,כי ֹלא ֶב ָּחרּוץ יּו ַּדש ֶק ַּצח
ְׁוא ֹּו ַּפן ֲע ָּג ָּלה ַּעל ַּכ ֹּמן יּו ָּסבִ ,כי ַּב ַּמֶּטה י ָּח ֶבט ֶק ַּצח ְׁו ַּכ ֹּמןַּ ,ב ָּש ֶבטָּ .'412ס ִמי ַּנה
פקחה עיניה וניעורה מעלפונה .היא הושיטה ידה להסיר את האבנט
המציק ,אולם ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש אחז בידיה ואמר לה בקול שקט ,מרגיע,
' ָּמ' ְׁתכָא ִפיש ,י ַּאִ -בינתי ,413את נמצאת בבית ,ב ָּח ְׁפ ַּרה שלכם .אביך וַא ַּח ִיְך
נמצאים כאן ,בחוץ ושומרים עליך'.
הנערה ,להפתעתו ,הביטה בו בשלווה והניחה ראשה חזרה אל האלונקה.
אותה שלווה ,במקום המבט המפוחד והדיבור המבולבל לו ציפה ,היא
שהטעתה את ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש כאשר דיברה אליו ָּס ִמי ַּנה בקול שקט ומתון,
'אל תדאג ִרי ִבי ,אני בסדר גמור' אמרה וקולה מלטף ומלא חמלה ,כאילו
היא המחזקת את נפש ה ִרי ִבי' ,האם הצליחו להציל את ה ָּעא ַּבה של אבי
שנפלה למים? אתה מבין' הוסיפה בהתנצלות' ,רק בפסח האחרון קנה
אותה ,לאחר שלוש שנים שלא הרשה לעצמו בגד חדש'.
410כמו עכבר
411מבנה עץ מוגבה ששכן בחדר קטן בשולי החצר ובו אחסנו מוצרי מזון יבשים וכדי
משקאות.
412ישעיהו ,כ"ח ,כ"ז
413אל תפחדי בתי
416
