Page 424 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 424
ספר שישי ָּ -ס ִמי ַּנה ָּד ֲעדּוש הר'ּולה של ִריבי ִמי ָּשאל
שהתדרדר במורד ,נכזבה תקוות הנשים לתת מנוח לגרונותיהן הדואבים
ביודען כי לא תיסלח ר ְׁי ָּח ַּנה לזו שלא תשתתף בכאבה .ושוב עלו יללות
הקינה ,מדלגות בין המצוקים ומהדהדות קול המון בהרים ,כשאון מים
כבירים בחלל הוואדי .ר ְׁי ָּח ַּנה עצמה התמוטטה על גוף בתה המעולפת
והחלה לזעוק טענותיה כלפי הגורמים המוסמכים והיא עצמה אינה יודעת
מה דרישותיה .מ ַּג ְׁב ִריאל ,מלאך מידת־הדין ,תבעה ר ְׁי ָּח ַּנה במפגיע כי יעשה
שפטים בבת הסוררת ,גמול החרפה שהמיטה על משפחתה .במקביל,
הציעה ל ִמי ָּכאל ,מלאך מידת־הרחמים ,את חייה שלה ככופר נפש בתה,
המלאכית הקטנה אשר לא חטאה מעולם .הדאגה מעומס משקלה של האם
על גוף בתה בצירוף החשש מן הבלבול שעלולים ליצור מסריה הסותרים
אצל המלאכים המסייעים ,הביאו את ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש לשים לדבר סוף .הוא
קרא ל ָּר ְׁחמין וחּו ָּמא ִני ָּד ֲעדּוש והורה להם להרחיק ,יחד עם בני ָּדאבּוש ,את
ר ְׁי ָּח ַּנה מזירת האירוע ולנקוט בכל הנדרש על מנת להשתיקה .כמעט עשרה
רגעים נדרשו לארבע הגברים החסונים כדי להרים את ר ְׁי ָּח ַּנה מעל גופה של
ָּס ִמי ַּנה .אולם המאמץ הצדיק את עצמו שכן משהוסר העול מגופה ,חזרה
הנערה לנשום באופן סדיר.
משהורחקה ר ְׁי ָּח ַּנה כדי עשר אמות [פחות מהנחוץ ,אולם כוחם של הגברים לא עמד להם
ליותר] ,נקראה ַּכ' ְׁמ ָּסה ל ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש .את קינות הנשים ,אותן הובילה באופן
מעורר הערכה ,ציין ,יש לסיים .כעת עליה לאסוף את הנשים ויחד עימן
להשיב את ר ְׁי ָּח ַּנה במעלה ההר אל הכפר .לגברים הורה ל ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש
לבנות אלונקה מאולתרת ,שני ענפי שיטים וכבסים לחים קשורים ביניהם,
להעלות עליה את ָּס ִמי ַּנה .את ידיה ורגליה המפרכסות הורה להדק אל
האלונקה ברצועות לחות שמשכו מקליפת עץ ערבהְׁ .חו ָּואטּו וצּו ִרי הלכו
ראשונים ,נושאים את האלונקה בגובה מותניהם ומאחור ,בצידי ראשה של
ָּס ִמי ַּנה ,הרימו ָּר ְׁחמין וחּו ָּמא ִני את האלונקה על כתפיהם .בעזרת ְׁש ַּמ ָּעא
המטפס חלוץ לפניהם ומפנה מכשולים מן הדרך ו ִרי ִבי ָּב ֲע ַּדאש המזנב
אחריהם ודוחק בהם ,הצליחה משלחת הגברים להגיע עם משאה נטול
ההכרה ל ָּח ְׁפ ַּרה של משפחת ָּד ֲעדּוש תוך פחות משלושים רגעים.
414

