Page 57 - דורון בן שאול |בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים
P. 57
דורון בן שאול ֹּבאר ֹּות ִנ ְׁש ָּב ִרים
ירא שמים היה רּו ִשיל שמש בית הכנסת וישר בכל דרכיו ,אולם לא משום
דרכי טהרה היה רוחץ ידיו במים עשרות פעמים ביום .למגע תכוף עם מים
נזקקה הָאש ַּבא ִנ ָּיה של רּו ִשיל ודחפה אותו לטהר ידיו מבלי דעת כי את
כוחות הטומאה משרתת טהרתו.
ר'ּול משבט א'־ ָּנא ִסי ִג'י ,ה ְׁר'ו ָּואל הטווים ,היונקים חיותם מזקיקי שערות
האדם גרם לח ֹּו ָּטה ֶב ְׁנ ַּע ִט ַּיה בת החמש עשרה למרוט קווצות שיער
ממחלפותיה הסבוכות כאשר איש לא צופה בה .אל־ ִאש ַּבא ִנייה א'־ ִר'י ַּנא ִווי,
המתקיימים על צלילי הקול האנושי ,גרמו לגברים לזמזמם שוב ושוב פסוק
מהתפילה שנתקע בראשם בזמן שהם עודרים בשדות ה ָּכרכ ֹּום הצהובים.
אל־ ִאש ַּבא ִנייה א'־ ָּטא ַּרא ִבייה ,המתקיימים מתנועת העפר ,אילצו
מארחותיהן לטאטא את רצפת ה ָּח ְׁפ ַּרה פעם אחר פעם כאילו לא היו להן
מטלות אחרות להשלים.
מחיר כבד יותר גבו ה ְׁר'ו ָּואל ה ִא ְׁח ַּס ִב ָּיה ממארחיהם חסרי המזל .רופסים
היו ה ִא ְׁח ַּס ִב ָּיה והתקשו להתקיים ללא טעינה תכופה מחיות נפשו של
ה ָּג' ִמי ֲע .בחולשתם ,ינקו ה ִא ְׁח ַּס ִב ָּיה חלק משמעותי מחיות נפש מארחם.
בעוד תוצאת ביקורי הָאש ַּבא ִנ ָּיה אינה אלא התנהגויות מעט מוזרות אך לא
מזיקות ,תלו ה ִא ְׁח ַּס ִב ָּיה כק ֹּולר על צוואר מארחיהם וכַא ְׁפ ָּסר כפו עליהם
הדרך בה ילכו.
ִא ְׁח ַּס ִב ָּיה הייתה הר'ּו ָּלה של ְׁמ ִסי ָּכה ,ג ֹּודד ַּה ְׁת ָּמ ִרים .שלא כשאר ֻב ְׁס ְׁת ַּנאים
אשר בימים עיבדו מטעיהם ובלילות שבו אל בטחון ה ָּח ְׁפר ֹּות ,העדיף
ְׁמ ִסי ָּכה ללון לבדו במטע התמרים בימות החול .אל ה ָּח ְׁפ ַּרה של אשתו
האומללה הגיע רק בשבתות וימים טובים ,ממלא ְׁכרס ֹּו בתבשיליה ו ְׁכר ָּסּה
בילדיהם הרבים אשר את שמותיהם לא טרח להכיר .בתום תפילת השבת
נמנע ְׁמ ִסי ָּכה מהתעכב עם שאר הגברים לדיונים הקבועים בזיופיו האיומים
של רּו ִשיל השמש ,המתעקש ללוות בקולו את חזנותו של ה ִרי ִבי ,במחירים
הצפויים לתמרים ביום השוק ובמלחמה הבלתי נגמרת בצבועים הפולשים
47
