Page 278 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 278

‫מסכת חולין‬  ‫‪278‬‬

‫לאכול משחיטתו‪ ,‬לא אכלו – אסור לאכול משחיטתו‪ .‬אמנם‪ ,‬קשה על שיטתו כיצד הוא יפרש את‬
‫הלשון "וכולן ששחטו"‪( .‬ג) רבא אומר‪ ,‬שכוונת המשנה היא‪ :‬הכל שוחטין – ואפילו כותי‪ ,‬במה דברים‬
‫אמורים – כשישראל יוצא ונכנס‪ ,‬אבל בא ומצאו ששחט – חותך כזית בשר ונותן לו‪ ,‬אכלו – מותר‬
‫לאכול משחיטתו‪ ,‬לא אכלו – אסור לאכול משחיטתו‪ ,‬חוץ מחרש שוטה וקטן שאפילו דיעבד גם כן‬
‫לא‪ ,‬שמא ישהו‪ ,‬ושמא ידרסו‪ ,‬ושמא יחלידו‪ .‬אמנם‪ ,‬גם על שיטתו קשה כיצד הוא יפרש את הלשון‬
‫"וכולן ששחטו"‪( .‬ד) רב אשי אמר‪ ,‬שזו כוונת המשנה‪ :‬הכל שוחטין – ואפילו ישראל מומר‪ ,‬וכפי‬
‫שאמר רבא‪ :‬ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבון‪ ,‬בודק סכין ונותן לו ומותר לאכול משחיטתו‪ ,‬אבל‬
‫לא בדק ונתן לו – לא ישחוט‪ ,‬ואם שחט – בודק סכינו אחריו‪ ,‬נמצאת סכינו יפה – מותר לאכול‬
‫משחיטתו‪ ,‬ואם לאו – אסור לאכול משחיטתו‪ ,‬חוץ מחרש שוטה וקטן שאפילו דיעבד נמי לא‪ ,‬שמא‬
‫ישהו‪ ,‬שמא ידרסו‪ ,‬ושמא יחלידו‪ .‬אמנם‪ ,‬גם על שיטתו קשה כיצד יפרש את הלשון "וכולן ששחטו"‪.‬‬
‫(ה) רבינא אמר‪ ,‬שזו כוונת המשנה‪ :‬הכל שוחטין – הכל מומחין שוחטין‪ ,‬מומחין ואף על פי שאין‬
‫מוחזקין‪ ,‬במה דברים אמורים – שיודעין בו שיודע לומר הלכות שחיטה‪ ,‬אבל אין יודעין בו שיודע‬
‫לומר הלכות שחיטה – לא ישחוט‪ ,‬ואם שחט‪ ,‬בודקין אותו אם יודע לומר הלכות שחיטה – מותר‬
‫לאכול משחיטתו‪ ,‬ואם לאו – אסור לאכול משחיטתו‪ .‬ודברי המשנה "וכולן ששחטו‪ "...‬מתייחסים‬
‫למקרה בו השוחט איננו נמצא כדי שנוכל לשאול אותו‪( .‬ו) ויש אומרים שרבינא אמר‪ ,‬שזו כוונת‬
‫המשנה‪ :‬הכל שוחטין – הכל מוחזקין שוחטין‪ ,‬מוחזקין אף על פי שאין מומחין‪ ,‬במה דברים אמורים‬
‫– ששחטו לפנינו שנים ושלשה פעמים ולא נתעלף‪ ,‬אבל לא שחט לפנינו שנים ושלשה פעמים – לא‬
‫ישחוט שמא יתעלף‪ ,‬ואם שחט ואמר ברי לי שלא נתעלפתי – שחיטתו כשרה‪ .‬ודברי המשנה "וכולן‬

                         ‫ששחטו‪ "...‬מתייחסים למקרה בו השוחט איננו נמצא כדי שנוכל לשאול אותו‪.‬‬

‫במרכז הסוגייה מובאת ברייתא‪ :‬שחיטת כותי מותרת‪ ,‬במה דברים אמורים – כשישראל עומד על גביו‪,‬‬
‫אבל בא ומצאו ששחט – חותך כזית ונותן לו‪ ,‬ואכלו – מותר לאכול משחיטתו‪ ,‬ואם לאו – אסור לאכול‬
‫משחיטתו; כיוצא בו‪ ,‬מצא בידו דקוריא של צפרים‪ ,‬קוטע ראשו של אחד מהן ונותן לו‪ ,‬אכלו – מותר‬
‫לאכול משחיטתו‪ ,‬ואם לאו – אסור לאכול משחיטתו‪ .‬ונחלקו אביי ורבא מה הדין כאשר ישראל יוצא‬

   ‫ונכנס‪ .‬ומביאה הגמרא מחלוקת אמוראים ביחס למצוות שהחזיקו בהם הכותים‪ ,‬אם להאמין להם‪.‬‬

‫אמר רבא‪ :‬ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבון‪ ,‬בודק סכין ונותן לו‪ ,‬ומותר לאכול משחיטתו‪ .‬מהו‬
‫הטעם? כיון שיש היתר ויש איסור‪ ,‬הוא איננו עוזב את ההיתר ואוכל את האיסור‪ ,‬אך אם מי שרוצה‬
‫את הבשר איננו בודק את הסכין‪ ,‬לא יטרח הישראל כדי לבדוק את הסכין‪ .‬אמר רב ענן בשם שמואל‪:‬‬
‫ישראל מומר לעבודת כוכבים – מותר לאכול משחיטתו‪ ,‬שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה‬
‫מסעודת אחאב‪ ,‬שנאמר‪ :‬ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283