Page 281 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 281

‫פני המנורה ‪281‬‬

‫חולקים בשאלה אם כשם שאמר רב הונא בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה‬
‫נשחטה‪ ,‬נשחטה – הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה‪ ,‬כך אנו אומרים שהיא בחזקת‬
‫טומאה עד שיוודע לך במה נשחטה או לא‪ .‬ומסיקה הגמרא‪ ,‬שחמורה סכנה מן האיסור‪ ,‬ולפיכך‬
‫אומרים שאם היא נשחטה הותרה על אף שנולדה בה ריעותא‪ .‬עוד שנינו‪ :‬שלשה משקין אסורין משום‬
‫גלוי‪ :‬מים‪ ,‬ויין‪ ,‬וחלב‪ .‬כמה ישהו ויהיו אסורין? כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה‪ .‬וכמה מקום‬

              ‫קרוב? אמר רב יצחק בנו של רב יהודה‪ :‬כדי שיצא מתחת אוזן כלי וישתה ויחזור לחורו‪.‬‬

‫נאמר‪ :‬השוחט בסכין ונמצאת פגומה; אמר רב הונא‪ :‬אפילו שיבר בה עצמות כל היום – פסולה‪,‬‬
‫חוששים שמא בעור נפגמה; ורב חסדא אמר‪ :‬כשרה‪ ,‬שמא בעצם נפגמה‪ .‬רב הונא כשמועתו שבהמה‬
‫בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשחטה‪ ,‬וטעמו של רב חסדא‪ ,‬שעצם ודאי פוגם‪ ,‬עור‬
‫ספק פוגם ספק לא פוגם‪ ,‬ואין ספק מוציא מידי ודאי‪ .‬והלכה כדברי רב הונא כשלא שיבר בה עצם‪,‬‬
‫והלכה כדברי רב חסדא כששיבר בה עצם‪ .‬אמר לו רב אחא בנו של רבא לרב אשי‪ :‬רב כהנא מצריך‬
‫בדיקה בין כל בהמה לבהמה‪ .‬ושואלת הגמרא‪ ,‬מנין הדבר שאמרו חכמים להעמיד דברים על חזקתם?‬
‫אמר רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן‪ ,‬שאמר המקרא‪ :‬ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר‬
‫את הבית שבעת ימים‪ ,‬ושמא עד שהוא יוצא ובא פחת לו השיעור? אלא‪ ,‬משום שאנו אומרים העמד‬

                                                                                             ‫את הנגע על חזקתו‪.‬‬

‫מנין הדבר שאמרו חכמים ללכת אחרי הרוב? כתוב‪ :‬אחרי רבים להטות‪ ,‬אך זהו רוב שישנו לפנינו‪,‬‬
‫כגון תשע חנויות וסנהדרין‪ ,‬אך מנין לנו שהולכים אחרי הרוב גם כאשר הרוב איננו לפנינו כגון קטן‬
‫וקטנה? (א) אמר רבי אלעזר‪ :‬בא הדבר מראש העולה‪ ,‬שאין חוששים שמא ניקב קרום של מוח‪( .‬ב)‬
‫מר בריה דרבינא אמר‪ :‬בא הדבר משבירת עצם בפסח‪ ,‬שאין חוששים שמא ניקב קרום של מוח‪( .‬ג)‬
‫רב נחמן בר יצחק אמר‪ :‬בא הדבר מאליה‪ ,‬שאמרה תורה‪ :‬חלבו האליה תמימה‪ ,‬ואין אנו חוששים‬
‫שמא נפסקה חוט השדרה‪( .‬ד) רב ששת בריה דרב אידי אמר‪ :‬בא הדבר מעגלה ערופה‪ ,‬שאמרה תורה‪:‬‬
‫הערופה – כשהיא שלמה תהיה‪ ,‬ואיננו חוששים שמא היא טריפה‪( .‬ה) רבה בר רב שילא אמר‪ :‬בא‬
‫הדבר מפרה אדומה‪ ,‬שאמר תורה‪" :‬ושחט ‪ ...‬ושרף"‪ ,‬מה שחיטתה כשהיא שלמה‪ ,‬אף שריפתה‬
‫כשהיא שלמה‪ ,‬ואין חוששים שמא טרפה היא‪( .‬ו) רב אחא בר יעקב אמר‪ :‬בא הדבר משעיר המשתלח‪,‬‬
‫שהתורה אמרה‪ :‬ולקח את שני השעירים – שיהו שניהם שוים‪ ,‬ואין חוששים שמא אחד מהם טריפה‬
‫הוא‪( .‬ז) רב מרי אמר‪ :‬בא הדבר ממכה אביו ואמו‪ ,‬שאמרה התורה שיש להרוג אותו‪ ,‬ואין חוששים‬
‫שמא הוא איננו אביו‪ ,‬ורוב בעילות אחר הבעל‪( .‬ח) רב כהנא אמר‪ :‬בא הדבר מהורג את הנפש‪ ,‬שאמרה‬
‫התורה שיש להרוג אותו‪ ,‬ואין חוששים שמא טרפה הוא‪( .‬ט) רבינא אמר‪ :‬בא הדבר מעדים זוממין‪,‬‬
‫שאמרה תורה‪ :‬ועשיתם לו כאשר זמם וגו'‪ ,‬ואין חוששים שמא אותו אחד שהעידו עליו הוא טרפה‪.‬‬
‫(י) רב אשי אמר‪ :‬בא הדבר משחיטה עצמה‪ ,‬שאמרה תורה‪ :‬שחוט ואכול‪ ,‬ואין חוששים שמא שחט‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286