Page 280 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה
P. 280

‫מסכת חולין‬  ‫‪280‬‬

‫אתה שמודר הנאה מישראל אני? ישראל קדושים הן‪ ,‬יש רוצה ואין לו ויש שיש לו ואינו רוצה‪ ,‬ואתה‬
‫רוצה ויש לך‪ ,‬מיהו עתה אני מסרב‪ ,‬שכן בדבר מצוה אני טורח‪ ,‬וכאשר אשוב אבוא אליך‪ .‬כאשר בא‪,‬‬
‫נכנס באותו פתח שעמדה שם פרדה לבנה‪ ,‬אמר‪ :‬מלאך המות בביתו של זה‪ ,‬ואני אסעוד אצלו? שמע‬
‫רבי ויצא לפניו‪ ,‬אמר לו‪ :‬אמכור אותה‪ ,‬אמר לו‪ :‬ולפני עור לא תתן מכשול‪ .‬אפקיר אותה? הרי אתה‬
‫מרבה היזקה‪ .‬אעקור אותה? יש בזה צער בעלי חיים‪ .‬אהרוג אותה? יש בזה בל תשחית‪ .‬היה רבי‬
‫מפציר בו מאוד‪ ,‬אך כאילו נוצר הר ביניהם‪ ,‬ורבי פנחס בן יאיר לא בא‪ .‬בכה רבי ואמר‪ :‬מה בחייהן‬
‫כך‪ ,‬במיתתן על אחת כמה וכמה‪ ,‬שאמר רבי חמא בר חנינא‪ :‬גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם‪,‬‬
‫שנאמר‪ :‬ויהי הם קוברים איש והנה ראו [את] הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש‬
‫בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו‪ .‬אמרו עליו על רבי פנחס בן יאיר‪ :‬מימיו לא בצע על פרוסה‬

                                                ‫שאינה שלו‪ ,‬ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬דנה הגמרא על סכין המותרת לשחיטה‪ ,‬והליכה אחר החזקה‪ ,‬וכן על הליכה אחר הרוב‪ ,‬ורוב‬
                                                                              ‫מצויים אצל שחיטה מומחים הם‪.‬‬

‫אמר רבי זירא בשם שמואל‪ :‬ליבן סכין ושחט בה – שחיטתו כשרה‪ ,‬חידודה קודם לליבונה‪ .‬ומכאן‬
‫מציעה הגמרא לפשוט את הדין בשאלה אם ליבן שפוד והכה בו‪ ,‬משום שחין נדון או משום מכוה‬
‫נדון‪ .‬אמר רב נחמן בשם רבה בר אבוה‪ :‬סכין של עבודת כוכבים – מותר לשחוט בה ואסור לחתוך‬
‫בה בשר‪ .‬אמר רבא‪ :‬פעמים שהשוחט אסור – במסוכנת‪ ,‬ומחתך מותר – בנתחים חשובים שקיימים‬
‫להקריבם‪ .‬נאמר עוד‪ :‬השוחט בסכין של עובדי כוכבים – רב אמר‪ :‬קולף‪ ,‬ורבה בר בר חנה אמר‪:‬‬
‫מדיח‪ .‬ומבארת הגמרא את המחלוקת גם אם לא אומרים שהם נחלקו אם בית השחיטה צונן או רותח‪.‬‬
‫סכין טריפה – נחלקו בה רב אחא ורבינא‪ ,‬אחד אמר‪ :‬בחמין‪ ,‬ואחד אמר‪ :‬בצונן‪ .‬והלכה‪ :‬אפילו בצונן‪,‬‬
‫ואם יש חתיכת בגד ישנה וקשה לנגב בה את הסכין – לא צריך‪ .‬ולפי מי שאמר בחמין‪ ,‬מהו טעמו?‬
‫משום שהיא בלעה איסור‪ .‬ומביאה הגמרא את דברי רב יהודה בשם רב ושמואל על השחיטה‪( :‬א)‬
‫אמר רב יהודה בשם רב; הטבח צריך שלשה סכינין‪ :‬אחת ששוחט בה‪ ,‬ואחד שמחתך בה בשר‪ ,‬ואחד‬
‫שמחתך בה חלבים‪( .‬ב) ואמר רב יהודה בשם רב‪ ,‬הטבח צריך שני כלים של מים‪ :‬אחד שמדיח בו‬
‫בשר‪ ,‬ואחד שמדיח בו חלבים‪ .‬אמר אמימר משמו של רב פפא‪ :‬לא יניח אדם את הכסלים מעל הבשר‪,‬‬
‫שנוזל החלב ובולע הבשר‪( .‬ג) ואמר רב יהודה בשם רב‪ ,‬תלמיד חכם צריך שילמוד שלשה דברים‪:‬‬
‫כתב‪ ,‬שחיטה‪ ,‬ומילה‪ .‬ורב חנניא בר שלמיא משמו של רב אמר‪ :‬אף קשר של תפילין‪ ,‬וברכת חתנים‪,‬‬
‫וציצית‪( .‬ד) ואמר רב יהודה בשם שמואל‪ :‬כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה – אסור לאכול‬
‫משחיטתו‪ ,‬ואלו הן הלכות שחיטה‪ :‬שהייה‪ ,‬דרסה‪ ,‬חלדה‪ ,‬הגרמה‪ ,‬ועיקור‪( .‬ה) ואמר רב יהודה בשם‬
‫שמואל‪ :‬הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה‪ .‬אם לא בדק‪ ,‬רבי אליעזר בן אנטיגנוס משום‬
‫רבי אלעזר בר' ינאי אמר‪ :‬טרפה ואסורה באכילה; בברייתא שנינו‪ :‬נבלה ומטמאה במשא‪ .‬והם‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285