Page 279 - דרך חדשה בלימוד הגמרא | פני המנורה

‫פני המנורה ‪279‬‬

‫גלעד‪ .‬ומקשה הגמרא על דבריו מתוך ההבנה שהכל שוחטים חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל‬
‫שבתות בפרהסיא‪ ,‬ומכאן שמומר לעבודת כוכבים נחשב מומר לכל התורה כולה‪.‬‬

‫ביחס לכותים מסיקה הגמרא‪ ,‬שעשאום כגויים גמורים‪ ,‬ואין לאכול משחיטתם‪ .‬ומביאה הגמרא‬
‫שלשה סיפורים על כך שה' איננו מכשיל צדיקים באוכל לא כשר‪( :‬א) אמר רב נחמן בר יצחק אמר‬
‫רב אסי‪ :‬אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל משחיטת כותי‪ .‬אף רבי אסי אכל משחיטת כותי; ותהה בזה‬
‫רבי זירא‪ :‬הם לא שמעו שפסלו את שחיטת הכותים?! ולאחר מכן פשט רבי זירא‪ ,‬שמסתבר לומר‬
‫שהם שמעו ולא קבלו‪ ,‬שכן בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידה‪ ,‬צדיקים‬
‫עצמן לא כל שכן?! (ב) רבי זירא ורב אסי נקלעו לפונדק של העיר יאי‪ ,‬והביאו לפניהם ביצים‬
‫המצומקות ביין‪ ,‬רבי זירא לא אכל ורב אסי אכל‪ ,‬אמר לו רבי זירא לרב אסי‪ :‬האם אינך חושש‬
‫לתערובת דמאי? אמר לו‪ :‬לא עלה זה על דעתי‪ .‬אמר רבי זירא‪ :‬אפשר גזרו על התערובת דמאי‪ ,‬ורב‬
‫אסי אכל איסור? הרי בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן‪ ,‬צדיקים עצמן לא‬
‫כל שכן?! יצא רבי זירא ומצא משנה‪ :‬הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית‪ ,‬כרשינין‬
‫לעשות מהן טחינין‪ ,‬עדשים לעשות מהן רסיסין – חייב משום דמאי‪ ,‬ואין צריך לומר משום ודאי‪ ,‬והן‬
‫עצמן מותרין מפני שהן תערובת‪( .‬ג) העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על רבי‬
‫מאיר שאכל עלה של ירק בבית שאן‪ ,‬והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו‪ .‬חברו עליו אחיו ובית‬
‫אביו‪ ,‬אמרו לו‪ :‬מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור‪ ,‬אתה תנהוג בו היתר? דרש להן מקרא‬
‫זה‪ :‬וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו‬
‫נחושתן‪ ,‬אפשר בא אסא ולא ביערו‪ ,‬בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא‬
‫ויהושפט ביערום! אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו‪ ,‬אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר‬
‫בו‪ .‬מכאן‪ ,‬לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה‪ ,‬שאין מזיחין אותו‪ ,‬ויש אומרים‪ :‬אין מזניחין אותו‪ ,‬ויש‬

‫אומרים‪ :‬אין מזחיחין אותו‪.‬‬

‫מהו הסיפור על בהמתן של צדיקים? רבי פנחס בן יאיר היה הולך לפדיון שבויין‪ ,‬פגע בו בנהר גינאי‪,‬‬
‫אמר לו‪ :‬גינאי‪ ,‬חלוק לי מימך ואעבור בך‪ ,‬אמר לו‪ :‬אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות‬
‫רצון קוני‪ ,‬אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה‪ ,‬אני ודאי עושה‪ .‬אמר לו‪ :‬אם אי אתה חולק‪ ,‬גוזרני‬
‫עליך שלא יעברו בך מים לעולם‪ .‬חלק לו‪ .‬היה אותו אדם שהביא חיטים לפסח‪ ,‬אמר לו‪ :‬חלוק גם לזה‬
‫שעוסק במצוה‪ .‬חלק לו‪ .‬היה אותו ישמעאלי שהתלווה אליהם‪ ,‬אמר לו‪ :‬חלוק גם לזה‪ ,‬שלא יאמר‪:‬‬
‫כך עושים לבני לויה?! חלק לו‪ .‬הגיע לאותו מארח‪ ,‬והטילו שעורים לחמורו ולא אכל‪ ,‬ניקו אותם‬
‫והחמור לא אכל‪ ,‬אמר להם רבי פנחס בן יאיר‪ :‬שמא החיטים אינן מעושרות? עישרו אותם‪ ,‬והחמור‬
‫אכל‪ .‬אמר רבי פנחס בן יאיר‪ :‬ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה‪ ,‬ואתם מאכילין אותה טבלים?! שמע‬
‫רבי ויצא לקראתו‪ ,‬אמר לו‪ :‬רצונך סעוד אצלי? אמר לו‪ :‬הן‪ .‬צהבו פניו של רבי‪ ,‬אמר לו‪ :‬כמדומה‬