Page 34 - נפלאות בלק תש"פ
P. 34

‫צ“יירה יברה | רסיפו‬                               ‫‪34‬‬

‫לך דבר אחד‪ ,‬יש תנאי אחד לאמירת חסידות‬             ‫מאמר חסידות שהנוכחים התפעלו ממנו מאד‪.‬‬
‫ברבים והוא ששמונה שעות קודם לכן יש‬                ‫לאחר זמן מה‪ ,‬נסע אחד הגבירים לעסקיו ועבר‬
‫לרעוד מפחד — “וארכובותיו דא לדא נקשן“‪.‬‬            ‫דרך ליובאוויטש‪ .‬כחסיד חשוב הוכנס מיד‬
                                                  ‫ליחידות אצל הרבי‪ ,‬ושם סיפר לו מה שקרה‬
‫בתחילת הסיפור מתגלה אור החכמה של‬                  ‫— כמה טוב פעל בן הרבי בעניני הכלל‪ ,‬וגם את‬
‫הרבי הקודם‪ ,‬שכוחו רב הן בחכמה סתימאה‬              ‫סיפור אמירת המאמר לפרטיו‪ .‬הרבי הרש“ב‬
‫היוצרת את החידוש (או ׳הכח המשכיל׳ בלשון‬           ‫התענין מה אמר בנו‪ ,‬והחסיד חזר על עיקר‬
‫החסידות)‪ ,‬והן בחכמה עילאה הפותחת את‬               ‫המאמר מתוך התפעלות רבה‪ .‬גם הרבי הרש“ב‬
‫המעין הסתום ומורידה אותו אל המודעות‪ .‬תוכן‬         ‫התפעל מאוד כששמע את המאמר‪ ,‬אך שתק‬
‫המאמר מופלא אף יותר‪ ,‬וחושף ׳שיטה׳ חדשה‬
‫וסדר שכלי ברצון‪ ,‬שאותו בדרך כלל השכל אינו‬                                       ‫ולא אמר דבר‪.‬‬
                                                  ‫בשבת שלאחר מכן‪ ,‬יצא הרבי הרש“ב‬
                                    ‫מסוגל להבין‪.‬‬  ‫לומר מאמר חסידות כדרכו מדי שבת בשבתו‪.‬‬
‫הרבי הריי“צ אף מודה בפני אביו שאמר‬                ‫המאמר עסק בנושא של ׳שלוש שיטות ברצון׳‪,‬‬
‫מאמר חסידות ברבים‪ ,‬תפקיד השמור על פי‬              ‫סוגיה חדשה בחסידות שלא דובר אודותיה‬
‫רוב לרבי בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה בבירור עד כמה‬         ‫קודם לכן‪ .‬המנהג בליובאוויטש היה‪ ,‬שהחסידים‬
‫האב והבן פועלים וחושבים באופן זהה‪ .‬לולא‬           ‫היו חוזרים על החסידות בליל שבת קדש‪,‬‬
‫זאת‪ ,‬לא היה רבי שלום דובער מפקיד בידי בנו‬         ‫ובשבת בבקר יכלו להכנס אל הרבי לשמוע שוב‬
‫את הטיפול בעניינים כאלה‪ ,‬שפיקוח נפש כללי‬          ‫את המאמר כדי לזוכרו היטב על מנת לכתבו‪.‬‬
                                                  ‫בנו של הרבי‪ ,‬רבי יוסף יצחק‪ ,‬היה נכנס לבדו‬
                  ‫בגשמיות ורוחניות תלוי בהם‪.‬‬      ‫במוצאי השבת‪ ,‬ואביו היה שואל אם הבין את‬
‫הרבי סמך על בנו עד כדי כך‪ ,‬שבעת שליחותו‬           ‫המאמר‪ .‬בכל שבת היה עונה שלא הבין‪ ,‬בכדי‬
‫הראשונה(!) ציווה על החסידים הזקנים והמנוסים‬       ‫לשמוע שוב ביתר ביאור‪ ,‬אך במוצאי שבת זו‬
‫לבל יתערבו בפעולותיו של הנער‪ ,‬לא במעש ולא‬         ‫נכנס כדרכו‪ ,‬וכשאביו שאל אותו אם הבין‪ ,‬ענה‬
‫בעצה‪ .‬החסיד המנוסה ביותר‪ ,‬שאולי ביצע עבור‬         ‫שכן‪ .‬מה יום מיומיים? שאל אביו‪ .‬וענה הריי“צ‬
‫הרבי עשרות שליחויות דומות‪ ,‬לא יוכל לכוון‬          ‫שזהו בעצם המאמר שאמר במוסקבה לפני‬
‫לדעתו ולרצונו כמו הנער הצעיר שמוחו נמשך‬           ‫כמה שבועות‪ ...‬כמובן שהרבי ידע זאת‪ ,‬כי‬
‫ממח אביו‪ .‬כך בענייני הכלל המהווים כאן את‬          ‫שמע את המאמר מפי החסיד‪ ,‬ואז סיפר לבנו‪:‬‬
‫סיפור המסגרת‪ ,‬וכך בחכמתם עצמה המתבטאת‬             ‫לפני הרבה שנים ראיתי ב׳כתב׳ של חסידות‪,‬‬
 ‫בקליטת הריי“צ את הבנתו החדשה של אביו‪.‬‬            ‫שיש שלוש שיטות ברצון‪ .‬מתוך כל החסידות‬
‫חכמתו של הריי“צ מתאפיינת בתעוזה‪,‬‬                  ‫שידעתי הכרתי רק שתי שיטות‪ ,‬והיה צר לי‬
‫“החכמה תעוז לחכם“‪ .‬מפעולתו בעיר האסורה‬            ‫שנים רבות שלא זכיתי ללמוד מהי השיטה‬
‫תוך ביטול לאביו והבנת רצונו‪ ,‬ועד שליפת‬            ‫השלישית‪ .‬והנה‪ ,‬לפני זמן מה גיליתי ׳כתב׳ בו‬
‫מאמר מן השרוול והודאה בכך בפני אביו‪ .‬אך‬           ‫היתה מוסברת השיטה השלישית‪ .‬כך אני ידעתי‬
‫הרש“ב‪ ,‬אף שנהנה מכך מאוד‪ ,‬מבהיר לו כי על‬          ‫זאת‪ ,‬אחרי שנים רבות! אבל אתה מהיכן ידעת?‬
‫החכמה להופיע גם כיראה עילאה‪ .‬הפסוק בו‬             ‫הריי“צ ענה שיודע זאת “פון שמעון בער׳ס‬
‫משתמש הרבי להמחיש זאת מקורו בספר דניאל‪,‬‬           ‫קאפ“ (ביטוי שהיה שגור בפי חסידים שפירושו‪,‬‬
‫אשר על היראה שהשרתה נבואתו על הסובבים‬             ‫במקום להתפאר בחידוש עצמי‪ ,‬לומר שאני‬
‫אמרו חז“ל ש“מזליהו חזי“ — שרש נשמתם‬               ‫יודע זאת ׳מראשו של שמעון־בער׳ — שהיה‬
‫ראה‪ ,‬ואילו הם קלטו רק פחד טמיר‪ ,‬בלתי מובן‪.‬‬        ‫יהודי פשוט)‪ .‬הכל בסדר‪ ,‬אמר לו אביו‪ ,‬אך דע‬
‫יראה כזו היא החכמה עצמה‪ ,‬המאפשרת קליטה‬

                        ‫של חידוש אלוקי אמיתי‪.‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39