Page 11 - yakinton_digi_288
P. 11
"מעולם האתמול לעולם של היום"
ערב לזכרו של שטפן צווייג במרכז ליאו בק בשיתוף ארגון יוצאי מרכז אירופה
מאת :אלישבע רוזנבוים
אחרי דברי פתיחה מפי מרטין בובר הוא כתב שאחדות של הוויה איננה משהו
פרופ' שמואל פיינר -צר ושסינטזות כשם שהן יפות הן מסוכנות .צווייג הוסיף
יו"ר מכון ליאו בק ודוד שהוא איננו רואה מעלה בפנאטיות ובלאומנות .מה
בועז -יו"ר נשיאות ארגון שפחות תקיף ואינטנסיבי יותר חודר ומחבר .ב'עולם של
יוצאי מרכז אירופה ,אתמול' ,בפרק שהוקרא על נעוריו בסוף התיכון ,הוא
שאל פרופסור מרק מדבר על התפתחויות שמבעבעות ועולות בחברה כשלא
גלבר מאוניברסיטת בן שמים לב ,הוא דיבר על אירופה שמשמידה עצמה לדעת.
גוריון למה אנחנו עדים הוא דיבר על "הספריה שלנו" ובידיה הפקיד את עזבונו,
דווקא עכשיו לתחיית למרות שהוא לא היה דתי ולא חבש כיפה ולא כפה את
ההתעניינות במורשתו דעותיו אלא נתן להן ביטוי ברור וחד.
את מכתבו האחרון ,בטרם בחר במוות בגלותו בברזיל, של שטפן צווייג?
גלבר דיבר על התקופה הוא לא מפנה אל מישהו ספציפי ולא ליהודים ולא
ועל הקשר ליהדות לגרמנים או אירופאים אלא אל העולם ,אל בני אדם.
ולספרות היהודית ,לדת נראה לי ודברי מתבססים על הדברים ששמעתי בערב
ולארץ ישראל ומה זה הזה ומתוך חיי במדינה הזו שההתעוררות להתעניינות
אומר על תקופתנו והתעניינותנו כאן .עכשיו .דווקא .אני בו שוב עכשיו דווקא ,באה מאותו מקום שממנו כתב את
נדרכתי .לעצמי אני יכולה לתת את תשובתי האישית ,אבל דבריו אז ,כשאירופה השמידה עצמה לדעת ב,1942שהיא
לא היא העניין .התרגום הפתאומי בארץ ,שאני נהנית ממנו רומזת לנו ב ,2017שלא לאבד את עולם האתמול שלנו.
עכשיו ,הוא שאומר דרשני .פתאום יוצאים לאור עוד ועוד ולזכור שהמוסר הוא עיקר כדברי המשורר יהודה עמיחי
סיפורים שלו ,עכשיו ולא לפני 30שנה .הרגשתי שאני "הדם הלא שפוך זועק יותר מן השפוך".
מנחשת את התשובה .ושמעתי אותה מתחזקת בדבריו פרסום כתביו של צווייג ותרגומם דווקא עכשיו וקריאה
של פרופסור גלבר ובדבריהם של הדוברים הבאים .אנחנו ,בהם והקשבה למסריו נובעים מחשש והם כאות אזהרה
היהודים ,בני אדם אנחנו .חלק מהאנושות כולה .בני והתראה מפני מה שקורה כאן ועכשיו".
אדם היינו במרכז אירופה הנאורה,
ובני אדם נשארנו גם כשנהדפנו
ונזרקנו ונשרפנו גורשנו משם .ובני
אדם אנחנו גם כאן .גם בתקופתנו
הנוכחית המעוררת ספקות ,חששות
ואימה.
בדברים הוזכר המוסר בתפיסתו
של צווייג ,כערך ומהות היהדות
שהוא קשור אליה .הוא אמנם ראה
וחש עצמו יהודי ,אבל במובן גבוה
ורוחני יותר מאשר בא לידי ביטוי
בשפה ופיסת קרקע ,דת ולאום.
הוא ראה עצמו יהודי ,אזרח העולם
שאוסטריה מולדתו .המוסר הוא
רסן על הדחפים ,על החיים ועל
צילום :נרי לידר המוות .מוסר שלא נעצר בו כפרט
אלא בוחר בחברה .בתשובתו לפניית
MBיקינתון .גיליון . 288טבת תשע"ח .דצמבר 2017עמ' 11
